ב. גְּדוּדִית

* 1, ש"נ, מ"ר גְּדוּדִיּוֹת, — חבורה של הולכי דרכים, שיָרָה: והשימותי את מקדשכם מן הגדודיות2 (ספרא בחוק' א). והשמותי את מקדשי מן הגדודיות ושירות של ישראל שהיו מתקדשות ונועדות לבוא שם וכו' שממון מקדש מן הגדודיות (רש"י ויקר' כו לב). 



1 אולי הקטנה מן גדוד. כך מ.סגל בהקבץ JQR,712.

 2 כך לפי פרוש רש"י שמובא בפנים, אך ראב"ד בפרושו לספרא מפרש במשמ' יסוד.

חיפוש במילון: