°, ש"נ, — שה"פ מן גָדַע: כל שבירה גדיעה אבל גדיעה קודמת לשבירה (ספ' המליצה, שלמה בר"ש ערך גדע). שעיקר המצוה הזאת (לבער אחרי האשרות) היא בארץ ישראל אשר שם כל המחשבות רעות פוגמות וע"כ צריכין נתיצה וגדיעה (הקנה, עיר הנדחת). כיסורין לגוף כגדיעה לקרן (ראש' חכמה, היראה יב). גם על נקלות יוסרו אנשים בעונש כסף, בית האסורים, מקל חובלים או גדיעת אצבע (שבי"ע ג, פרס).