1, ש"ז, מ"ר גְּדִישִׁים, — א) צבור אלֻמי התבואה רחב למטה והלך וצר למעלה, Garbenhaufen; gerbes en meules; heap of sheaves: כי תצא אש ומצאה קצים ונאכל גָּדִישׁ או הקמה או השדה שמות כב ה. ויבער (שמשון) אש בלפידים וישלח בקמות פלשתים ויבער מִגָּדִישׁ ועד קמה ועד כרם זית שופט' יה ה. תבוא בכלח אלי קבר כעלות גָּדִישׁ בעתו איוב ה כו. גדיש שלא לוקט תחתיו פאה ה א. המעמר לגדיש יש לו שכחה ממנו שם ח. אם אמרת בעומר אחד שהוא כגדיש תאמר בשני עמרים שהן ככריכות שם ו ו.  גדיש של חיטין וגדיש של שעורים תוספתא ב"ק ו כד. ופוסק עמו על הגדיש של תבואה ועל העביט של ענבים שם ב"מ ו ב. — וכנוי: שאם אקניטנו ילך וידליק גדישו של אחר ידים ד ז. הדליק גדישו של חבירו תוספתא ב"ק ג ד. אחד מהבעלי דינין מגזמו (להדיין) אם אתה מחייבני הריני שורף גדישך ושורף כרמך חזקוני, יתרו יח כא. — ואמר המשורר: ויד רוח מצחקת במים כנשאי העמרים בדישים, ופעם תעשה מהם גרנות ופעם תעשה מהם גְּדִישִׁים ר"י הלוי, התרדף. — ומ"ר: גדישים של שעורים גדישים של עדשים ב"ק ס:. שורף גדישים שלהם באש מד"ר בראש' נא. והתחילו יהודה ואחיו להרוג בהם (בחיל עשו) ויפלו ההרוגים ארצה כאשר יפיל הקוצר קצירו ועומרי אלומותיו ועשה אותם גדישים ביהמ"ד ילינק ג, מדר' ויסעו. כי הגדישים של שעורים היו של ישראל וגדישי העדשים היו של פלשתים ר"י אברבנל, ש"ב כג. — ב) קֶבֶר2, בפרט אשר עליו כעין קֻבָּה: והוא (הרע) לקברות יובל ועל גָּדִישׁ3 ישקוד איוב כא לב. — ואמר המשורר: שוקד גדיש ורגב חובש שוכן גוש ורמה לובש רשב"ג, אנושים, מחז' מונפ'. — ג) °דמות גדיש, רחבה מלמטה והולכת וצרה למעלה: אויר הנאחז בגדיש צל הארץ אשר הוא עומד לנוכח החמה וכו' ויהיה כל העולם מאיר מאור החמה ואין החושך נמצא כ"א בגדיש הצל לבדו ר"א ב"ר חייא הנשיא, צורת הארץ יז.