1, גְּדִיל, מ"ר גְּדִילִים, גְּדִלִים, — א) חוט, חבל מחבר מפתילים רבים סבובים וקלועים זה בזה, Geflecht; tresse; thread: גְּדִלִים תעשה לך על ארבע כנפות כסותך  דבר' כב יב. שליש גדיל ושני שלישי ענף מנח' לט.. התפירה והאריגה ועשיית הגדילין והעבותות שו"ת הרי"ף שטז. השק הוא חוטי שיער הגדילין כשלשלת או הארוגין כבגדים רמב"ם, כלים א יב. כחבל הזה שהוא עשוי ג' גדילים רש"י דבר' לב ט. — ואמר הפיטן: אם עונינו רבו להגדיל, בנו ענו עבות כְּגָדִיל שלמה הקטן, סליח' יום א. —  ב) במלאכת הבנין, מלאכה בצורת גדיל: גְּדִלִים מעשה שרשרות לכתרות מ"א ז יז. — ג) *מפה2 וכדומה שמכסין בה השלחן, Tischtuch; serviette; table-cloth: שלחן של ת"ח כיצד שני שלישי גדיל  ושליש גלוי ועליו קערות וירק ב"ב נז:.