א. גְּדִילָה

 * , ש"נ, — שה"פ מן א. גָּדַל: האשה לא תטבול אלא דרך גדילתה (נדה סז.). שכל גדילת פירותיו ע"י שהעלאת שרף האילן לפני חנטה הוא (רש"י ר"ה יד.). ומותר לאכול אותן הפירות שנעבדו במקום גדילתן (רמב"ם, ע"ז ח א). 

חיפוש במילון:
ערכים קשורים