*, ש"ז, מ"ר סוּגִים, סוּגִין, — א) סַל, קֻפָּה, Korb; panier; basket: הלוקח מן הסיטון וחזר ולקח ממנו שניה לא יעשר מזה על זה אפילו מאותו הסוג אפילו מאותו המין (דמאי ה ו). והסוגין1 הגדולים (מקבלים טמאה) משיעשה שני דורים לרחב שלהם (כלים יו ג). קופות הגדולות וסוגין הגדולי' מטלטלין אותן בשב' (ר' יהודה בשם שמואל, ירוש' שבת יז א). סוג שנתון בפתח החנות חציו מבפנים וחציו מבחוץ ופשטה פרה את פיה ואכלה ממנ' משלם נזק שלם (שם ב"ק ב ד). — ב) °בחכמת ההגיון, חלוקה מקיפה של הנמצאים או של הענינים הכוללת יותר ממין אחד2, Genus; genre: ואמר ויאמר אלהים תדשא הארץ דשא סוג כולל עשב ועץ סוג שפל (לקו"ק נספח' 7). אמנם סוגי המקרים אצל הפילוסופים תשעה לפי שהם ישתדלו למנות כמה הם הדברים הנלקחים בשכל האנושי (ראב"ד, אמו"ר 5). ונחלקו בחלוקה ראשונה (כוחות הנפש) לשלושה סוגים והם סוג הכחות הצמחיות וסוג הכחות החיוניות וסוג הכחות האנושיות (שם 23). בנקבי שם האלף והבית והלמד לא יורה מן האותות האל רצוני לומר שאינני מורה על ענין מיוחד ואם כן הן כסוג ומה שתחתיהן מן הענינים מינים להם (ר"י א"ת, השרש' לריב"ג הקד' 4). וכאשר נערוך המינים אל סוגיהם הכוללים אותם יהיה מספר הסוגים פחות ממספרם כי תחת כל סוג מהסוגים מינים רבים (הוא, חו"ה, היחוד ז). ואין אחר מדריגה ההיא אלא מדרגה שהיא קרובה מן הסוג האלהי המלאכי (הוא, הכוזרי ד ג יה). וענין הסוג הוא כלל גבוה המקבץ תחתיו שני מיני' לפחו' (הוא, רוח חן י כו.). והענין הכולל אשר יכלול שני מינים או יותר ויהיה מעמיד להם נקראהו סוג (מלות ההגיון י). נקרא הגשם המחלט הסוג העליון (שם). וכאשר נבאר כונת מין מאלו המינים הנה כשנזכירה בסוגו והבדלו נקראהו גדר ואם נבראהו בסוגו וסגלה מסגלותיו נקראהו רשם או חק (שם). באר לך בפסוק זה הבדל הבינה מן החכמה ושהבינה היא עיקר החכמה והיא המובחר שבקנינים מפני שהבינה היא דבר כולל החכמות כלם והיא הסוג להם (ר' זרח' מברצלונה, פי' משלי ד ז, השחר ב 111). כי אף אם המינים אשר תחת הסוגים אין כלם הולכים מהלך השלמות קצתם בקצת וכו' (ר"י אלבו, העקרים א ו). והסוג הדבר הנמדד עצמו א"כ הוא המדה הצודקת המודיע הכמות המתחלק (ר"י אבוהב, שעה"ש לר"א אירירי ז ז). האחד סוג והיא כל מלה מורה על רבים אשר צורותיהם משונות (רש"ט פלקירא, המבקש פט). ואמרנו הוא כח מתפעל הוא מקום הסוג הכולל לחוש ולשכל (ר"י מפיסא, מנח' קנ' 55). הם נכללות תחת סוגים שלשה סוג המצוות הנפשיות וסוג המצוות החיוניות וסוג המצוות הטבעיות (משה בן יצחק וקאר, אמרי נועם ונר ישראל, קבץ על יד א, מק"נ 42). וכאשר נערוך המינים אל סוגיהם הכוללים אותם נמצא שיהיה מספרם פחות ממספר המינים כי הסוג כולל מינים הרבה (ר' טוביה כ"ץ, מעשה טוביה ג א, ד.). — סוּגֵי הדברים: וידיעת המלות הנפרדות היא כוללת ידיעת מה שתורה עליו מלה ומלה מהמלות הנפרדות המורות על סוגי הדברים ומיניהם וכו' (רש"ט פלקירא, ראשי' חכמה 27). וזה לשון הפילוסוף בראשון מההלצה וכבר ימצאו סוגי הדבורים אשר תעיין בהם ההלצה מהענינים הרצוניים שלשה (ר"י מסיר ליאון, נופת צופים ג). — סוּג הַסּוּגִים: וכבר אמר הפילוסוף כי סוגי הסוגים הם עשרה והם עצם וכמה ואיך וכו' (ר"י א"ת, חו"ה היחוד ז). ואם ימצא בהם כללי אין יותר כולל ממנו הנה הוא סוג ואינו מין והוא סוג הסוגים ואם ימצא בהם כללי אין יותר פורט ממנו הנה הוא מין (כל מלאכת ההגיון ד.). דרך חלוק הסוג אל המינים וכו' כי עשרה סוגים הם ראשונים וכו' נקרא שם העליון סוג הסוגים ומין המינים וכו' בצירוף למקיף מין שמותם ובצירוף למוקף סוג נקראים וזה מטבע הצטרפותם (ר"מ בר"י ד' ריאטי, מקדש מעט ד).