גּוּפָן

* 1, ש"ז, מ"ר גּוּפָנִים, — א) מין ירק עז הריח ופרחיו חלֻמים, Fenchel; fenouil; fennel: השיתין והרימין והעוזרדין ובנות שוח ובנות שקמה ונובלות התמרה והגופנין2 והנצפה דמאי א א. השבת והגופנין והכוסבר והכרקס אף על פי שדומין זה לזה כלאים תוספתא כלא' א א



1 בערב' גַפן جَفْن כמו בעברית, וגם ענבים, ואילן טוב הריח.

2 בירוש' מפרש גופנין שמירה, שומירה, והוא מין הירק הרשום בפנים, ועי' במקומו.  וכן פרש הרמב"ם: מין מהירקות דומה לשבת.  וזה מוכרח מהתוספתא ששבת וגופנין דומין זה לזה.

חיפוש במילון:
ערכים קשורים