גּוּפְנִיּוּת

°, ש"נ, — טבע הגוף, עצמות הגוף: כל בן אדם בהיות שכלו כח בגוף אינו יכול ליכנס במקום שאין בו גופניות כלל עד שתשאר נפשו נבדלת מן הגוף (מנוה"מ, קמז). והבחינה האמצעית המרכבת רוחניות נפשו עם גופניותו ולפיכך חיי האדם תלויים בו (משנת חסידים, ההרכבה א). וגופניות התפלה היא סדורה כפי אשר סדרו לנו חז"ל באימה וביראה ונשמתה הוא כוונות סודות התפלה (הקד' של"ה). והנה היראה הזאת היא מטהרת את האדם מחשך חומריותו וגופניותו (רמח"ל, דרך ה' ד ג). 

חיפוש במילון:
ערכים קשורים