גַּז

* 1, ש"ז, מ"ר גַּזִּים, גִּזִּים, — א) עוף דורס יצודו בו הציָדים עופות אחרים, Falke; faucon; falcon: דרוסת הגז2 בעוף הגס חול' נ א. מדרס הגז ונץ אפרוחים קרוצים (סלי' ב עי"ת, תוחלת ישר'). — ב) מין ממיני הדבורים3, שיש להם עקץ כמו הדבורה ועושה דבש, Wespe; guèpe; wasp: הצד חגבין גזין4 צרעין ויתושין (שבת קו:). דבש הגזין5 והצירעין (בכור' ז:). דבש הגיזין וצרעין (הלכ' גדו' הלד"ה נט)



1 בערב' באז بَأْز. וקוהוט גזרו מלשון פרסית.

2 גרסת הערוך, וכן שבלי הלקט, טרפות סט כב. ובנוסחא' הגס. והביא הערוך שני פרושים, הפרוש הא' הוא ינשוף, וי"א שהוא בלעז פלקון. ורש"י לעז אוסטוייר, והוא vautour. 

3 לא נתברר מקורו.

4 כך הגרסה בנוסחא', וכן בר"ח. ובכ"י אחד חגזין, ובאלפסי דפוס קוסט' חיגזין, אך אין לשבש כל הספרים מפני גרסת כ"י אחד, ובפרט שבר"ח הגרסה גזין, וכן בה"ג, וכן הביא הערוך בערך גז, אעפ"י שהגרסה שלו היתה כנראה הגזין.

5 פרש ר"ח: הן ממיני דבורים. וכן הערוך.

חיפוש במילון: