גִּזְבָּרוּת

°, ש"נ, — משרת הגזבר: בעניני קניני האדם וכו' ומינוי ושכירות ועבודת המלכים וגזברות וקבלנות (חו"ה, הבטחון ד).  וגם לעתים שהיה אביו יוצא חוץ למדינה שמעון זה נוהג גזברות מחמת אביו ועתה נסתלק אביו של שמעון מגזברותו (שו"ת רשב"א תתקס"ו). וכל אחד מהגזברים שיסתלק מן הגזברות או ילך אחד מן העיר או יפטר שימנה אחר במקומו (צוא' הרא"ש, בית תלמוד ד, 377). וצדק יורה על הנאמנות (של הילד הנולד באותה שעה) והפקידות והגזברות ומאדים על המלחמות וכו' (ר"י הכהן, אותות השמ', משפטי הכוכב' ד). אם לא סילקו המלך רק מן הגזברות ועדיין אוכל פרס המלך עדיין מקרי שכירו (לבוש או"ח, שפכ יד). 

חיפוש במילון: