גָּזָא

°1, קל לא נהוג.

— נתפע' °נִתְגַּזָּא, מתגזאין, — נתקשה כמו עץ: כשמתגזאין2 (הענפים) ומתקשין (ר"ח שבת קנד:).



1 פעל נגזר מן גזא הארמ' והוא גֹּזִי שלקמן, במשמ' ענף ועץ. —

2 כך בגוף פיר' הר"ח בש"ס וילנה. ואעפ"י שבערוך ערך זר, שהובאו שם דברי ר"ח אלה, כתוב כשמתגדלין במקום כשמתגזאין, מ"מ אין לדחות לגמרה הגרסה מתגזאין שבגוף הפרוש, מפני שר"ח גורס גואזיות במקום גמזיאות (במשנה פסח' ד ח), ופרש נצרים, ומשתמש אחרי כן שם בהשם גזיאות, וכן בשבת במקום המובא בפנים הוא מזכיר השם גואזי ומפרש אותו עצים.

חיפוש במילון: