1, פ"י עת' יִגְזֹר, יִגְזַר, צווי גִּזְרוּ, גְּזֹרוּ, — א) בכלל חתך, schneiden; couper; to cut, ומשמש: — א) במשמ' חתך דבר לשנים או יותר חלקים: ויאמר המלך גִּזְרוּ את הילד החי לשנים ותנו את החצי לאחת ואת החצי לאחת מ"א ג כה.  וזאת אמרה גם לי גם לך לא יהיה גְּזֹרוּ שם כו.  לגֹזֵר ים סוף תהל' קלו יג. — ואמר הפיטן: אתה אהבת עמך, בעבורם רדת ממרומך, גזרת להם ימך, דבקתם באהב לשמך זולת לשב' שקלים. — ב) פ"ע2, עבר מן העולם, כלה: כי תאנה לא תפרח ואין יבול בגפנים כחש מעשה זית ושדמות לא עשה אכל גָּזַר3 ממכלה צאן ואין בקר ברפתים חבק' ג יז. — ג) כרת עצים, fällen; couper, abattre; cut wood: ויבאו (בני הנביאים) הירדנה וַיִּגְזְרוּ העצים מ"ב ו ד. — ד) בכלל כרת, חתיכת בשר וכדומה: איש אל אחיו לא יחמלו וַיִּגְזֹר על ימין ורעב ויאכל על שמאל ולא שבעו ישע' ט יח-יט. — ה) החליט, entscheiden; décider; decide: וְתִגְזַר אמר ויקם לך ועל דרכיך נגה אור איוב כב כח.  שכל מה שאני גוזר עליו הוא מקיים ירוש' ר"ה ב נח:.  כל ארץ שגזר עליה אדם הראשון לישוב נתישבה וכל ארץ שלא גזר עליה אדה"ר לישוב לא נתישבה ברכ' לא.. —  ו) *צוה לעשות או לא לעשות איזה דבר, חִיֵּב, עשה לחק: בעליית חנניה בן חזקיה בן גוריון כשעלו לבקרו נמנו ורבו בית שמאי על ב"ה ושמנה עשרה דברים גזרו בו ביום שבת א ד.  הגיע ראש חדש כסליו ולא ירדו גשמים בית דין גוזרין ג' תעניות על הצבור תענ' א ה.  גוזרני עליך שתבא אצלי במקלך ובמעותיך ביוה"כ שחל להיות בחשבונך ר"ה ב ט.  אלמלא חוני אתה גוזרני עליך נידוי תענ' ג ח.  שמאי הזקן אומר אילו היתה שעה פנויה גוזר אני עליה (על השדה שנטייבה) שלא תיזרע תוספתא שביע' ג י.  אמר ר' יהודה אף  אני כך אמרתי אבל חברי גזרו עלי שיהא מודה בהן בטהרה שם פרה יא ב.  את הוא שגזרת עליה שריפה ירוש' פסח' א ד.  מעשה וגזרו תענית בחנוכה בלוד ר"ה יח:.  פעם אחת גזר רבי שלא ישנו לתלמידים בשוק מו"ק טז..  אני ה' גזרתיו ואין לך רשות להרהר בהן יומא סז:.  אמר רב אסי גוזרי גזירות שבירושלם היו נוטלין שכרן תשעים ותשע מנה מתרומת הלשכה כתוב' קה..  ר' יוסי אומר גוזרי גזירות שבירושלם אומרים נטיעה בת שנתה שתי כסף שם.  אין גוזרין גזירה על הצבור אלא א"כ רוב הצבור יכולין לעמוד בה הורי' ג:.  א"ל (ר"פ בן יאיר לנהר גינאי) אם אי אתה חולק גוזרני עליך שלא יעברו בך מים לעולם חולין ז..  הנכנס לבית כל מה שיגזור עליו בעל הבית יעשה דא"ר ו.  וכי מאחר שבקול גבוה היה מדבר (האלהים) למה לא היו שומעין לפי שגזר הקב"ה על הדבור שיצא וילך אצל משה תנחומא ויקרא א. — ואמר הפיטן: יועץ וְגוֹזֵר ומי יפירנה, ויחתוף ויפעל ומי ישיבנה שיהי"ח ד. — ז) *גזר על, אסר את הדבר: בפולמוס של אספסיינוס גזרו על עטרות חתנים ועל האירוס סוט' ט יד.  גזרו על פתן ושמנן (של הגוים) משום יינן ועל יינן משום בנותיהן שבת יז:.  באותה שעה (של מעשה אמנון ותמר) גזרו על היחוד ועל הפנוייה סנה' כא..  וגזרו על רובו (של השער המסובך) שאינו מקפיד וכו' וגזרו על מיעוטו המקפיד משום רובו המקפיד נדה סז:. — ח) בפרט לרעה, מצד המלכות: אימתי שישראל משליכין דברי תורה לארץ המלכות הרשעה הזאת גוזרת ומצלחת ירוש' ר"ה ג נט..  פעם אחת גזרה מלכות שלא יעסקו ישראל בתורה ברכ' סא:.  מה נשתנינו מכל אומה ולשון שאתם גוזרין עלינו גזירות קשות ר"ה יט..  פתח עוזא שר של מצרים לפני הקב"ה ואמר רבש"ע גזרת על אומה זו שיהיו משועבדים וכו' וקיים את דבריך מדר' ויושע, ועתה דבר. — ט) °שפט שהדבר הוא כך וכך: ואינני גוזר שהיה הענין על הדרך הזה ואולי הוא על דרך יותר עמוק כוזרי א צא.  ואינני גוזר חלילה שהכונה מהעבודה הזאת הוא הסדר הזה אשר זכרתיו שם ב כו.  ואנחנו מכחישים אותו (את החוזה בכוכבים) ונגזור שאין בשר ודם משיג לזה שם ד ט.  ואם תראה המלה אשר בראשיתה אחת המלות אשר זכרנו ר"ל האלף והנון והמם והיוד והתו בת חמש אותיות גזור על המלה הזאת שהיא חמשית  הרקמה י.  וצריך שלא יגזור אדם בזה בשקול הדעת ובסברה מבלתי אזון וחקור מו"נ, פתיחה.  וכל אחד מאלה יגזור על מנהגו שהוא הטוב המעלות לרש"ט פלקיירא ב.  מפני ששמעו (הטפשים) שיש סברות לפלסופים שמכחישות התורה וכו' על כן גזרו כי כל סברותיהם שקר שם ג.  ולכן גזרו בעלי ידיעת הכרת הפנים וכו' המשפט באדם הזה שהוא נבל קאנון ג א א י.  וכיון שהזכיר הכתוב השני החסיד גזרנו שכל מי שאינו מחמיר על עצמו בהזכרת השם אינו נקרא חסיד הגיון הנפש לבר חייא ג.  אין המשורר האמתי גוזר הפלגה על שירו תיכף שילדתהו המחשבה ר"י בדרשי, פרדס החכמה ח, אוצה"ס ג.  ונתחיל לגזור כך בדרך ההקש כל מורכב נחלק תגמ' הנפ' ד:.  עמד בישמעאל איש משכיל ומבין וכו' וגזר ואמר כי אין לשום אחד מגלגלי השמים שום מסיבה או מרוצה אלא כלפי המערב בלבד יסו"ע לר"י ישראלי ב ט.  חכמי תורתנו הידועים בחכמה עם חכמי אומות הנקובים בשמות גזרו על קיום השכר והעונש הרוחנים ומציאותם בנפש אחרי הפרידה מן הגוף שער השמים לאבן לטיף כה.  וכאשר ראו הפילוסופים שהפעולות הטבעייות הולכות על דרך הפעולות המלאכותיות גזרו שמאותו השכל בעצמו נתהוו הכחות הטבעיות ר"ע ספורנו, אור עמים, ידיעה.  ומי שהיה כפרי ושוב עירוני נגזור עליו שמקריו טובים אוהב משפט, באור' לאיוב כב.  אמנם אני גוזר כי אי אפשר היות ייסוריך בלא דין שם ה ו. — י) °גזרה ההשגחה: ואם לא יגזור לו (האלהים לאדם) יותר מן המזון אם היו משתדלים כל אשר בשמים ובארץ להוסיף עליו לא היו יכולים בשום פנים חו"ה, הבטחון ד.  והסכל יחשוב כל אשר גזר לו הבורא מן הממון שהוא טרף מזונו שם.  כאשר גזרה הכחמה העליונה עבוה"ק, היחוד יח .  — °גוזר המקום: וכך הותנו ביניהם שאם גוזר המקום ליתן להם בנים הם יירשו אותם גוף כתוב' ירוש', מחז' רומ' צ.  וכו כן קנינו אנו העדים מפב"פ החתן הנזכר וכו' שיהא מזומן בגוזר המקום את פלוני ולקדש ולישא מרת פלונית הנזכרת ס' השטרות לר"י ברצלוני 128.  — יא) אמר *בהחלטה, לא בפקפוק: לא יגזור ויאמר נגע נראה לי בבית אלא כנגע נגע' יב ה.  — יב) בהשאלה, °חִיֵּב, הכריח: שאילו היה עצמם וטבעם (של עצמי העולם) גוזר שיהיו נפרדים לבד לא יתקבצו לעולם מו"נ א עד.  כי העולם מתנהג על פי הוברי השמים  וכסיליהם ועל כן בהיות עת הורתם או לידתם גוזרת עליהם טובה גם כי רשעים יהיו לא יבצר מהם כל אשר גזרה עליו עתו ר"מ אלשיך, איוב כד א.  כמו שהוא בדבור השבת כי הוא לבדו אשר נאמר שם ממה שלא יגזרהו ההקש השכלי כי כל המאמרים כולם יגזרם השכל העיוני והמעשי חזות קשה, ר"י ערמאה.  הדת ההיא שהוא מתייחס אליה ידיעה אמיתית כפי מה שיגזור טבע הענין ר"י אלבו, העקר', הקד'.  מצד השגת הנבואה והתורה האלהית המצוה לעשות הדברים הנרצים אצל הש"י אעפ"י שלא יגזרם ההקש שם א יא.  כל זה לא יגזרהו ההקש ר"א דורן, מעשה אפוד, הקד'.  כי האדם יודע דברים הכרחיים לא ישתנו לעולם וכו' והשכל גוזר לעולם על שלילתם או על חיובם מורה המורה א ב, ד"ה טוב.  שהמוסכם אצל הכל יגזור השכל על אמתתו קול יהודה, כוזרי א ב. — יג) °בדקדוק, עשה, בנה שם מן פעל או פעל מן שם, החליט מקור התיבה4: וכשתגזור ממנו (מן השרש) פועַל או פעול לא תוסיף מם בתחלתו ר"י ג'יקטיליה, דקד' ר"י חיוג כח. — יד) °בהגיון, חִיֵב דבר לדבר, החליטו לו: כאמרך ראובן חכם כל אדם חי כל הווה נפסד וכו' מפני שגוזר החכמה לראובן ובשני החיים לאדם וכו' הוא מאמר גוזר דבר לדבר ר"ש א"ת, מו"נ. פי' מלות הזרות.  המאמר המורכב ממנו גוזר וממנו בלתי גוזר והיה המאמר הגוזר הוא המקבל האמת או השקר ר"מ חביב, דרכי נעם. — יה) °עבר דרך: כשיתנועעו הריחיים הקפה שלמה הלא תדעו כי החלק אשר יקיפה גזר כל מרחק העגול הגדול בזמן אשר גזר בו החלק הקרוב מנקודתה העגולה הקטנה ר"י חריזי, מו"נ א עב.

— פָעו', °גָּזוּר, גְּזוּרָה, — א) מן גָּזַר משמע ח': שהיתה גזירה גזורה קודם לק"כ שנה סעו"ר כח.  כל דבר מלכות ועצה בי גזורה ר"ש הנגיד, הרכבי, אלוה עוז.  כל ימי חייו הגזורים והראויים לו כפי טבע יצירתו ר"א בא חייא הנשיא, מגל' המגל', בראש ספ' העבור.  הדבר הגזור שאין להשיב עליו ר"י חריזי, מו"נ.  פי' מלות זרות.  מיי' יצא הדבר והוא גזור לפניו ואיננו א"כ בבחירתנו ר"י אברבנל, חיי שרה.  ולא יהיה הרעה הגזורה בימיו הוא, מ"א כא. — ובמשמ' מֻחלט: כאשר פתרו אבותיו המצוות הגלויים הגזורים, כי במשל הם אמורים תשו' תלמי' דונש 32. — ב) יוצא ממלה אחרת: והפילוסוף שם גזור5 מהפילוסופיה והוא בלשונם פילוסופים המעל' לרש"ט פלקיירא ב.

 — נִפע, נִגְזַר, — א) שחתכו אותו מן, ובהשאלה שהפקידו אותו מן, getrennt werden, être séparé de, be separated: כי נִגְזַר מארץ החיים מפשע עמי נגע למו ישע' נג ח.  וישב (עוזיהו המלך) בית החפשות מצרע כי נִגְזַר מבית יי' דהי"ב כו כא. — ואמר הפלסוף: מנהג העובד אצלנו אינו נגזר מן העולם שלא יהיה למשא עליו כוזרי ג א. — ב) נשמד, אבד, vertilgt werden; périr; perish: צפו מים על ראשי אמרתי נִגְזָרְתִּי איכה ג נד.  הנה אמרים יבשו עצמותינו ואבדה תקותנו נִגְזַרְנוּ לנו יחזק' לז יא.  במתים חפשי כמו חללים שכבי קבר אשר לא זכרתם עוד והמה מידך נִגְזָרוּ תהל' פח ו. — ג) שהחליטו אותו, beschlossen sein; être décidé; be decreed: זכר את ושתי ואת אשר עשתה ואת אשר נִגְזַר עליה אסתר ב א.  כיון שעלה יהושפט עם אחאב למלחמה ברמות גלעד נגזרה גזירה על יהושפט ליהרג תוספתא סוט' יב ב.  הרי שהיו ישראל כשירין בר"ה ונגזרו להם גשמים וכו' שכבר נגזרה גזירה  ירוש' ר"ה א נז:.  שפעם אחת נגזר על ישראל שלא יעסקו בתורה תענ' יח.. שלא להתאבל כל עיקר א"א שכבר נגזרה גזרה ב"ב ס:.  וכשם שנגזרו על אדם הראשון ג' גזירות כך נגזרו על חוה שלשה גזרות אדר"נ א.  בעבור היות כל דבר נגזר ואם הוא לעתיד כבר נגזר בתחלה ראב"ע במדב' כג כג.  אמת מהלך עולם אפסיו ומדותיו, ונגזר עלי כפות ספירות והם תשעה, ובהם שבע עשרה אלפים מדינותיו הוא, בשם אל 128.  ותשאף להתימר במדע אשר וכבוד אשר נגזר לכל חכם בדרתיו שם 225.  אם האופן לך התנכר, וזמן בוגד לך התאכזר, השקט ובטח כי המגור הוא לא ידחה מה שנגזר עמנו', מחב' א.  כל הדברים נגזרים על היצורים המעלות לרש"ט פלקיירא.  שהוא יתברך ידע הנגזר מפאת המערכת העקרים ד ב.  ויש להתבונן על המתים קודם זווגם מה יהיה מבת זוגם הנגזרת להם הריקנטי ב, כי תצא. — °בדקדוק, שיצא מן שם או פעל אחד6: ואשר דמית כי יש מהשמות אשר יגזרון מפעלים תלמי' מנחם, ערך נסתם.  כי כל פועל עבר או עתיד או פועֵל לעולם הם נגזרים משם הפועל כי הוא העיקר ראב"ע רות א א.  והשמות הדומים ושאינם דומים והנגזרים ושאינם נגזרים והזרים וכן בתארים ובפעלים חו"ה, עבוד' האלהים ד.  מה שאינו נגזר מלשון המקרא כוזרי ה כ.  השמות המוספים ואשר אינם מוספים הנגזרים ואשר אינם נגזרים ר"י א"ת, הרקמה י.  כי גלגל שם נגזר מענין הגלגול ר"י חריזי, מו"נ ג ו.  והחכמים גבלו הפלוסופיא בג' גבולים ידועים הא' נגזר משמה והב' נלקח מסגולת כחותיה והג' מאותות פעולותיה וחכמותיה רמב"ע, ערוג' הבשם ב.,  כל שמותיו יתעלה נגזרים מן הפעולות מו"נ א ס. 

— התפ', *הִתְגָּזֵר: אין גזירה אלא דבר המתגזר ויורד יומא סז:.

— פוע', *גּוֹזֵר, גּוֹזְרִים, — א) מי שגוזר חותם בבשר גוף האדם לרפואה, למילה, : אמר רבי הושעיה שאלנו את רבי יהודה הגוזר ואמר לנו וכו' ירוש' שבת יט יו ד.  מפי ר' יעקב הגוזר כתבתי וכו' והגוזר ר' גרשום פי' אחר על ציצין רש"י שטינשנו.  כ"י המבורג, 225. — ב) °הכח העליון השולט בעולם: ואופני היושר בבטחון על האלהים בכל ענין מהם שישליך את נפשו בהם להליכות הגוזר אשר גזר לו הבורא מהם חו"ה, הבטחון ד.