גֶּזַע

1, ש"ז, מ"ר גְּזָעִים, — א) חלק האילן בין הענפים והאדמה, Stamm; tronc; trunk: ויצא חטר מִגֶּזַע ישי ונצר משרשיו יפרה (ישע' יא א). אם יזקין בארץ שרשו ובעפר ימות גִּזְעוֹ מריח מים יפרח ועשה קציר כמו נטע (איוב יד ח-ט). אף בל נטעו אף בל זרעו אף בל שרש בארץ גִּזְעָם (ישע' מ כד). מן הגזע (של האילן שקנה) שלו ומן השרשים של בעל הקרקע (ב"ב ה ד). אילן העולה בין מן הגזע ובין מן השרשים חייב בערלה (תוספתא ערלה א ד). היוצא מן הגזע ומן השרשין הרי אלו של בעל הקרקע (ב"מ קיח:). רבי יהודה אומר (היוצא) מן הגזע פטור (מהערלה) מן השרשין חייב (שם קיט.). כל שרואה פני חמה זהו מן הגזע ושאינו רואה פני חמה זהו מן השרשים (ב"ב פב.). מה תמר אין גזעו מחליף אף צדיק ח"ו אין גזעו מחליף (תענ' כה:). קנה זה עומד במקום מים וגיזעו מחליף ושרשיו מרובין ואפילו כל רוחות שבעולם באות ונושבות בו אין מזיזות אותו ממקומו וכו' ארז זה אינו עומד במקום מים ושרשיו מועטין ואין גזעו מחליף (סנה' קה:). כאן בשגזעו (של האילן שנגדע מלמעלה) מחליף כאן בשאין גזעו מחליף (ערוב' ק:). — גם °לשנים וכיוצא בזה: כל שבמת טמא חוץ מן השינים והשיער והצפורן הואיל וגזען מחליף (רמב"ם, טומא' מת ג יב). — ועל *בשר הגוף: עור (של בע"ח שנחתך) דגזעו מחליף (נדה נה.). — ב) *קבוץ בני אדם שממקור אחד מוצאם, Race; race: גזע ישישים עלה מבבל (מו"ק כה:). וזכור היום לְגִזְעוֹ (של אברהם) בריתו (סלי' ער"ה, אז בהר). שמעו דברי רוח הקדש זרע קדש גזע האיתנים התבודדו והטהרו (האמונ' לרש"ט פלקיירא ד יד).



1 בערב' גַזַע جَزَع, שרש. ובמצרית מה שבין הענף והאדמה.

חיפוש במילון: