, ש"ז, סמי' גְּזַר, מ"ר גְּזָרִים, סמי' גִּזְרֵי, —  א) חלק אחד מהדבר הגזור לחלקים רבים, חתיכה אחת, Teil, Stack; partie, morceau; piece, part:  ולפיד אש אשר עבר בין הַגְּזָרִים האלה (בראש' יה יז). —  ובמליצה:  לגזר ים סוף לִגְזָרִים (תהל' קלו יג). — ואמר המשורר:  וקשרי כנפך בכנפי שחרים, לנדים ונעים ברוח קלעים, ולבות קרועים לאלף גזרים (ר"י הלוי, היוכלו פגרים, כט). — ואמר הפיטן:  כורתי בריתך בְּגֶזֶר, כאזור למתנים אוזר, לך הדבקתם מלהנזר, הנה אלהים עוזר (זולת לשבת הפסקה א, אחור וקדם). — ב) °כמו גְּזֵרָה:  עד שיתבאר לך הגזר ותדע הדבר ברור שהוא מן השרש (ר"י א"ת, הרקמה י). — ג) °חלקי ההברה:  באותיות ובגזרים וההברות המורכבות מהן (אבר' בלמשי, מקנה אברהם א).  האותיות והנקודות המרכיבות את גזרי ההברות אשר מהן תורכבנה התיבות (שם).  כי בהרכבת הגזרים מן האותיות המונחות יוציא קול הברה זאת (שם ג).