*, ש"נ, מ"ר, גִּיּוֹרוֹת, — אשה לא יהודיה שנתגירה ונכנסה לדת יהודית, Proselytin; femme convertie au judaïsme; proselite: אין זונה אלא גיורת ומשוחררת ושנבעלה בעילת זנות (יבמ' ו ה). הגיורת שנתגיירו בניה עמה (שם יא ב). הגיורת והשבויה והשפחה שנפדו ושנתגיירו ושנשתחררו (כתוב' א ב). הבא על הגיורת ועל השבויה (שם ג א). ישראל שנשא גיורת בתו כשרה לכהונה וכו' אבל גר שנשא גיורת בתו פסולה לכהונה (קדוש' ד ז). מפני מה הכל קופצין לישא את הגיורת וכו' מפני שהגיורת היא היתה בחזקת המשתמרת (תוספתא הוריות ב יא). שאין מטבילין את הגיורת בלילה (ירוש' יבמ' ז ח ד). אני גר מצרי נשוי לגיורת מצרית בני בן גר מצרי ואני משיאו לגיורת מצרית (שם ח ט:) בת גיורת עמונית (שם ד). ובאת (הזונה) לבית מדרשו של רבי חייא אמרה לו ר' צוה עלי ויעשוני גיורת (מנח' מד.). לאדם א' שנשא את הגיורת היה יושב מפקדה וכו' אל תחללי שבתות ואל תפרצי בנדרים (אדר"נ א).