1, פ"ע, עבר גַּחְתָּ, גַּחְתִּי, עת'  אָגִיחַ, יָגִיחַ, עם ו המהפך וַתָּגַח, תִּגָּחְנָה, צווי גִּיחַ, גִּיחְיוּ, גַּחְנָה, — א) יצא בעֹז ממקומו, hervorbrechen; s'élancer; to burst fort: ויסך בדלתים ים בְּגִיחוֹ מרחם יצא (איוב לח ח).  הן יעשק (הבהמות) נהר לא יחפוז יבטח כי יָגִיחַ ירדן אל פיהו (שם מ כג).  — ואמר הפיטן: גחון גָּח מבין עכסים, דראונו להזכיר לרקב כעסים (אזכיר סלה, קרובות לפ' זכור).  ותנין כזמם בו ביום זֻמם, בגיחו עֻמם באצבע חומם (יוצר לפורים, אזרח בט).  — ומצוי בספרות המאוחרת: בני האליל בראמא הם אשר גחו מראשו בראשית היצירה (שבי"ע ג, הודו). —  ובהשאלה להאור בשחר: עד נשף נשפה וצפירה עלתה ומחשבת לילה גָח אור זרוח (יל"ג, דו"מ י). — ב) עשה תנועות חזקות בכל אבריו, zappeln; se débattre; to struggle : ואתה כתנים בימים וַתָּגַח2  בנהרתיך ותדלח מים ברגליך ותרפש נהרותם (יחזק' לב ב).  חולי וָגֹחִי בת ציון כיולדה (מיכה ד י).

— הִפע', הֵגִיחַ, מֵגִיחַ, — כמו הקל: וכל איש ישראל קמו ממקומם ויערכו בבעל תמר וארב ישראל מֵגִיחַ ממקמו ממערה גבע (שופט' כ לג). — ב) °יוצא, גרף, הגיחו הזרם, גרפו: כצודד מגיח אליהם ישגיח וכולם יגיח אל פיו כנהרות (רשב"ג, שיר הספד, ואומר אל תחשה, האסיף תרנ"ד).  ננעלו דלתות ידיעה, מסוגרות שמה בריחים, מפתוח בם מניעה, ובמנעולם מזיחים, מחקר שכל פשיעה, נהרות לבות מגיחים, וחכמים משמועה, ולפי חכמה משיחים (ר"י בן יוסף אבן מניר, פעמון השיר).  יבטח כי יגיחנו שבלת הזמן (ארבע כוסות א).