ב. גִּיחַ

°, פ"ע1, עב' גָּח, מקור גּוּחַ, בכנ' גּוּחֵנוּ, — יצא, התפרץ בכח מן: כמוני היום סגולת מאהביך מעת גוחינו מבטן הילדות (הקדמ' שבי"ע). 


1 לפי פרוש המפרשים הקדמונים כי גחי שב (תהלים כב י). הוא בינוני מן גוּח במשמע' מוציאי.

חיפוש במילון:
ערכים קשורים