גַּלְגִּילוֹן

1, ש"ז, מ"ר גַּלְגִּילוֹנִים, — אזור קלוע כמו סבכה: כל הקליעות טהורות חוץ משל גלגילון2 ׁ(עדי' ג ד). קלע של ספינה ווילון ושביס של סבכה ומטפחות של ספרים וגלגילון3 ורצועות מנעל וסנדל שיש בהן רוחב כגריס (נגע' יא יא).



1 אין אח לזה בשאר הלשונות השמיות. ומשקלו פעפילון.  —

2 כך גרסת כל נוסחא', וכן בפרוש הראב"ד שם הרבה פעמים, וכן ברע"ב. ומפרוש הרמב"ם שם נראה כי לפניו היתה גרסה פתיגילון. והנה אין לעמֹד על פירושו המדֻיק של השם הזה לא לפי הענין ולא לפי איזו מלה בשאר לשונות שנוכל לגזֹר השם שלנו ממנו בברור, וכל מה שאמרו המפרשים וחוקרי הלשון בזה, מן הקדמונים ועד האחרונים, אינו אלא השערות בעולם, והשערותיו החדשות של קרויס Lehw. כבר דחה לֶו. ולכן, עלינו לקבל השם במשמעה שיחסו לו המפרשים הקדמונים שלו, שכלם תרגמוהו, אזור.  —

3 כך במשנה עם גוף פרוש הערבי של הרמב"ם, וכן בתוך הפרוש. ובערוך גלגיליון, ובנוסחא' גלגלון, ובספרא נוסחאות אחרות.

חיפוש במילון:
ערכים קשורים