*, ש"ז, מ"ר גִּלְגּוּלִים, — א) שה"פ מן גִּלְגֵּל: גלגול (הגוף דרך מחלות) לצדיקים צער הוא (כתוב' קיא.).  שבעלי החיים מוסיפים עליהם (על הצומחים) ההליכה והגילגול הנמצא בהם ובתוספת הזו נפרשין מהן (הגיון הנפש לבר חייא א).  — ב) גִּלְגּוּל בֵּיצָה, במקום חם לעשותה מגֻלגלת: ר"ע אומר (שעור הזמן הוא) כדי גילגול ביצה  (ירוש' סוט' א יו ג).  — ג) גִּלְגּוּל עִיסָה, גמר לישתה: קודם לגילגולה (ירוש' פסח' ג ל.).  גלגול הנכרי פוטר (מנח' סז.). אם מפריש חלה קודם גלגול הרי הוא כמפריש מן הקמח (ר"ש חלה ג ב).  שאין חיוב העיסה משניתן הקמח בעריסה אלא החיוב הוא משעת גלגול כלומר משיערב הקמח והמים (ספ' החנוך, שפה).  תקנו למהר הפרשת חלה בכל היכולת לאחר גלגול גרידא תערובת קמח ומים שעדין מחוסרת הרבה לישה ושיפה ובעיטה (התרומה, הלכ' חלה פז).  — ד) גִּלְגּוּל שְׁבוּעָה, הטלת שבועה על הנטען אעפ"י שאינו חיב בה מעיקרו מגלגלין אותה עליו על ידי שבועה אחרת שנשבע: מנין לגלגול שבועה מן התורה שנאמר ואמרה האשה אמן אמן וכו' (קדוש' כז:).  אין איש מנוקה מעון אין המים בודקים את אשתו אלא על ידי גלגול (שם).  עד היכן גלגול שבועה א"ר יהודה אמר רב דא"ל (טוען לנטען) השבע לי שאין עבדי אתה (שם כח.). זה אומר שאולה וזה אומר שכורה ישבע השוכר ששכורה מתה וכו' ע"י גלגול (ב"מ צח:).  וזה הענין קורין לו גלגול שבועה (שערי צדק, תשו' הגאו' ד יב).  — ומ"ר: שהרי אתה חייב לו שבועת היסת אף על הגלגולים כמו על הטענה הראשונה וכו' ואם אמר הנתבע על הגלגולין אני נשבע ונפטר ועל הטענה הראשונה השבע וטול הרשות בידו (ראב"ד השגות, רמב"ם טו"נ א יג).  בין על הגלגולים בין על עיקר השבועה (מגיד משנה, שם א יב).  יכול לומר לו (נתבע לתובע) שבועה דאוריתא אשבע לך והגלגולים תשבע ותטול (טור, ה' שבוע' צד, בשם הרא"ש אביו).  אם רוצה הנתבע לשלם תביעה ראשונה כדי שלא לישבע הגלגולים (פחד יצחק, גלגול שבועה אם רוצה).  — ובכלל °דבר שבא ע"י דבר אחר: אם יש לו עליו (המוכר על בעל חובו) שום גלגול דברים לחשוב חוב כנגד חוב (רש"י כתוב' צב:).  — ה) °גרם, סבה: וכבר הזהירנו שלא להמית שום אדם בשום גלגול (חו"ה, הבטחון ד).  ואחר כך גלגלו בסייג ההוא גלגול להרוחה כדי שלא תחשב השתדלותם בתורה (כוזרי ג נא).  שכל הסבות והגלגולים מתגלגלים לפניך (הקד' אור החי' לר"י יעבץ). — °גלגול הדברים, המשכם והשתלשלותם זה מזה: אבל שוב אל גלגול דבריך והאיך התחזק בנפשכם הדבר הגדול הזה שיהיה לבורא הגופות והרוחות וכו' (כוזרי א סח).  ונשוב אל גלגול דברינו ונאמר וכו' (קול יהודה, שם א א).  ודי בזכרונו פעם אחת דרך גלגול דבריו (שם).  — וכמו"כ גלגול הדורות וזה יתבאר מפתיחת התורה בחדוש העולם שבארה באריכות גלגול הדורות ומבחר היחס והמשפחות (נוה שלום לאברהם שלום א ג).  — ו) °שם להעתק הנפשות אחרי המות מבע"ח לבע"ח, מאדם לבהמה וכדומה, לפי אמונת ההמון, Seelenwanderung; transmigration (des âmes); - (of souls): בטול מה שהאמינוהו קצת הקדמונים כפי מה שנזכר בספרי הנפש בגלגול הנפשות והוא דעת אמרו בו שהנפש תתגלגל מגוף אל גוף קצתם חשבו אפילו מגוף מין אחד אל גוף מין אחר ואמרו שנפש הסוס עד"מ אפשר שתחול אחר זמן בגוף הכלב וכו' (ידעי' הבדרשי, אגרת התנצלות).  רבים תמהים על סברת הגלגול ונראה לי ליישבה ולתת טעם לדבריהם וכו' ודבר הגלגול הכל הוא במעשה האלקימיא משתדלים להעלות הדבר מן הגרוע אל החשוב (ר' יהודה בן הרא"ש, טעם זקנים סו.).  שאין שום נשמה נמלטת מגלגול פעמים או שלש וכו' היא חוזרת פעם שנית בגוף (ר,מ אלדבי, שבילי אמונה ט).  ואם תעתק נפש האדם או תאצל והוא שיקראוהו כת מחכמים גלגול (אור ה' לר"ח קרשקש ד ז). שצריך לפשפש במעשיו כדי שלא תפסד הנפש או תענש ומכאן יצא לקצת חכמים דעת הגלגול וכו' אבל אין זה נכון (העקרים ד כט).  מימים ראשונים היו סבורים מבני אדם כי יש גלגול לנפשות וכו' אפילו מגוף אדם לגוף בהמה וחיה והפלוסופים האחרונים כלם הרחיקוה בשתי ידים (האמונות לרש"ט פלקיירא ז א).  אמנם בטול הגלגול אומר אמנם אם היה לאיש הנפש הראוי במזגו המחודשת עם חדוש מזגו ועוד זאת הנפש אשר כבר נפרדה מגשם היה לאיש אחד שתי נפשות וזה הדבר לא ישער בו אחד מעצמו לעולם (אמונה רמה א ז).  כי ידע (אונן) בודאי ענין הגלגול ושהבן הילוד אינו זרעו ר"ל בנו כי אם אחיו (ר"י אברבנל, ויצא).  שגלגול נפש הישראלי אצל המקובלים הוא בחסד האל על ברואיו (שם).   ובענין השאלה הג' ששאלת אם אמונת הגלגול הוא דבר הכרחי להאמין בו הכל (רלב"ח, תשו' ח).  ולמה לקיתי לא אדע נפשי אם היא חייבת מן הגלגול הקודם (ר"מ אלשיך, איוב ט כא).  כי היה (איוב) משכיל על דבר הגלגול והיה מהרהר בלבו אולי זאת היתה כי נפשו לא מטוהרה היא מהגלגול הראשון (שם יג כה).  וחכמי האמת למדונו ענין הגלגולים כי הקטנים הנכרתים באו להכרת קטנים מעת לידתם לסיבות ובחינות שונות (הוא, משלי לא י).  סודות הגלגול אני עתיד לגלות בע"ה אם תטיב לפני ואגלה גלגול כל קרוביך ואוהביך (מגיד מישרים לר"י קארו, דברי המגיד, אזהרות וסייגים).  ובהקדמה זו יתורצו כמה גמגומים שיש באמונת הגלגול וכו' שכבר ספו תמו כל הגלגולים (רדב"ז, מצודת דוד קכט).  אחרי מותו יחזור לעולם בגלגול בדמותם וצלמם של בהמות (ס' חרדים ז).  שוב אין לו תקנה וכו' שלא יבא עוד בגלגול בני אדם עד שילך נע ונד בארץ (עמה"מ, תיק' התשו' א).  על ידי נביא כגון האר"י זלה"ה שאמר ברוח הקודש כל הסודות של הגלגולים אחד מהם לא נעדר ממנו (שם, קרית ארבע נה).  וכל אלו הגלגולים הם כדי שיקבלו הרשעים עונש הראוי להם (שם, רישא דז"א כט).  שגלה מורינו ורבינו וכו' עונשם וגילגולים שלהם בעצים ואבנים ומים (שם מה).  ואם יודע בנפשו שהוא משרש קין שהרג את הנפש או שחטא בגלגול אחר או בגלגול זה בחטא כזה לא יהרגם (את הכנים) וכן לא יהרג שום בעל חי (משנ' חסידים, השכיבה יא א).  ואם רואה בחלומו מקומות או בריות שלא ראה מעולם והוא בחלום מכירם וידע שמם לא יתמה על זה או מכל כיוצא בזה כי כל הדברים האלה היו ידועים לו כבר בגלגול שעבר ומפני זה הוא מכירם עתה בחלומו (שם יא יג).  מזמן רב ושנים קדמוניות נפל טעות בפי רוב בני עמנו ונטה דעתם להאמין בגלגול הנפש (כבוד אלהים להרופא ר' אברהם בן מיגאש).  בגלגול הנפשות וכו' והביא ראיות על בטולו אין צורך לומר מב"ח במין ב"ח אחר או הנפש ב"ח במין האדם או ממין האדם בב"ח אלא אפילו מנפש האדם במין האדם עצמו ואמר כי ענין גלגול הנפשות הוא דבר מזיק באמונה (ר"י מפיסא, מנח' קנא' צ-צא).  והקדוש הזה היה מכיר בבני אדם אם נולד מן הנשמות חדשות או מן הישנות הבאים לאדם דרך הגלגול (יוס' סמברי, סדר החכ' וקור' העת' א 125).  והנה מצאתי בספר אחד קדום מיוחס לחכם אחד ושמו צוחאסס"ח שאמר בזה הלשון גלגול הנשמות קבלוהו אנשי דורו מאנשי פרס ואנשי פרס מהמצריים ומצריים מהכשדים והכשדים קבלוהו מאברהם (אליהו בן חיים, אגר' תמורות).  אמונת גלגול הנפשות לדעתי חדשה ולא ישנה היא באומתנו (ר"י מודינא, ספר בן דוד).  אלו הגלגולים שתתגלגל נפש החוטאת וכו' שמתגלגלים בבהמות טמאות ובחיות ועופות טמאים (דרך ישרה, שע' התשובה).  הוא (האליל פויא) היה הראשון שהמציא דעת גלגול הנפשות (שבי"ע ג, חינא).  וזאת הוא מקור מבוע אמונת גלגול הנפשות אשר נזכיר (שם, הודו).