*, פ"ע, עת' יִגְלַד, — א) נתקשה, נקפא, המים וכדומה, gefrieren; geler; to congeal: יחזק הרקיע יקרש הרקיע יגלד הרקיע (ירוש' ברכ' א ב ג). בשעה שאמר הקב"ה יהי רקיע בתוך המים גלדה טיפה האמצעית ונעשו השמים (מד"ר בראש' ד). 

— הִפע', * הִגְלִיד, — א) כמו קל, נעשה גליד: מי חטאת שהגלידו וחזרו ונימוחו (תוספתא פרה ח ח). לכלוכי שמרים וכו' והטיט והבצק שעל ידי הקורדום ושעל ידי המגריפה הרי אלו אין חוצצין הגלידו הרי אלו חוצצין (שם מקוא' ו יח).  מקוה שאוב שהגליד טהור (שם טהר' ב ו).  הגליד1 פי המכה (שם חול' ג יא). אם הגליד פי המכה בידוע שזו נטרפה קודם שחיטה לפיכך אם הגליד פי המכה בידוע שזו נטרפה שלשה ימים קודם שחיטה לא הגליד פי המכה הרי הדבר ספק (רמב"ם, מכירה כ טו).  — ויוצא: °עשה שיגלד: ועל הרוב סבת היסורין יהיו או מאש המקדיח או מקרח המגליד השפע ומעכבו (מעבר יבק, שפתי צדק ו).  — ב) נתדבק כגלד: (הדם) שלפני הכיבוס מגליד שלאחר הכיבוס מקדיר (תוספתא ניד' ו יג). אינו דומה כתם שלאחר הכבוס לכתם שלפני הכבוס  שזה מקדיר וזה מגליד (גמ' שם נו:). 

— הֻפע', הֻגְלַד, *הוּגְלַד, — עלה עליו גֶּלֶד: הוגלד פי המכה בידוע ששלשה ימים קודם שחיטה (כתוב' עו:). כגון שניקבו בית הכוסות והוגלד פי המכה (טוש"ע חו"מ רלב יא). כי כל מעין ונחל נקפא, הוגלדה טפה, (מעש' הר' דון ש"ט ארדוטיל, בספר ד"ח).