גָּלִיתִי, לנק' גָּלְתָה, גָּלַת, עת' אֶגְלֶה, יִגְלֶה, יִגֶל, צווי גַּל, גְּלֶה, מק' גָּלֹה, גְּלוֹת.

א. פ"י, הסיר הדבר המכסה, entblössen; découvrir; uncover: ושמושו בהשאלה, גָּלָה סוד, גָּלָה אֹזן: ויי' גָּלָה את אזן שמואל יום אחד לפני בוא שאול לאמר כעת מחר אשלח אליך איש משבט בנימן ש"א ט יה-יו. כי אחקר את אבי וכו' אשלח אליך וְגָלִיתִי את אזניך שם כ יב. כי קשרתם כלכם עלי ואין גֹּלֶה את אזני בכרת בני עם בן ישי שם כב ח. גם ידם עם דוד וכי ידעו כי ברח הוא ולא גָּלוּ את אזנו שם יז. כי אתה יי' צבאות אלהי ישראל גָּלִיתָה את אזן עבדך לאמר בית אבנה לך ש"ב ז כז. ואני אמרתי אֶגְלֶה אזנך לאמר קנה נגד הישבים רות ד ד. הנה לו-עשה אבי דבר גדול או דבר קטן ולא יִגְלֶה את אזני ש"א כ ב. בחלום חזיון לילה בנפל תרדמה על אנשים בתנומות עלי משכב  אז יִגְלֶה אזן אנשים איוב לג יה-יו. וַיִּגֶל אזנם למוסר ויאמר כי ישובון מאון שם לו י. כי לא יעשה אדני יי' דבר כי אם גָּלָה סודו אל עבדיו הנביאים עמוס ג ז. גּוֹלֶה סוד הולך רכיל משלי כ יט. — ובינו', עי' גָּלוּי.

ב. פ"ע, —  א) יצא ונראה, erscheinen; apparaître; to appear: גָּלָה חציר ונראה דשא משלי כז כה. —  ב) יצא ממקומו, מן ארץ מושבו, auswandern; émigrer; emigrate: כי כה אמר עמוס בחרב ימות ירבעם וישראל גָּלֹה יִגְלֶה מעל אדמתו עמוס ז יא. לכן עתה יִגְלוּ בראש גֹּלִים שם ו ז. וְגָלוּ עם ארם קירה שם א ה. וידעו הגוים כי בעונם גָּלוּ בית ישראל יחזק' לט כג. קרחי וגזי על בני תענוגיך וכו' כי גָלוּ ממך מיכה א יו. עשה לך כלי גולה וּגְלֵה יומם לעיניהם וְגָלִיתָ ממקומך אל מקום אחר יחזק' יב ג. וַיִּגֶל יהודה מעל אדמתו ירמ' נב כז. רוצח שגלה לעיר מקלטו מכות ב ח. האב גולה על ידי הבן והבן גולה על ידי האב הכל גולין על ידי ישראל שם ג. הוי גולה למקום תורה אבות ד יד. מיום שחרב בית המקדש וגלינו מארצינו ניטלה עצה ממנו ואין אנו יודעין לדון דיני נפשות מגי' יב:. אמרו יהודה שעילה (את המלכות) יתעלה יוסי ששתק יגלה לציפורי שבת לג:. — ובהרחבה, גָּלָה הארץ, ר"ל גלו ממנה יושביה: כי הגלגל גָּלֹה יִגְלֶה עמוס ה ה. גָּלְתָה יהודה מעני ומרב עבדה איכה א ג. עד גְּלוֹת ירושלם ירמ' א ג. הוא ובניו היו כהנים לשבט הדני עד יום גְּלוֹת הארץ שופט' יח ל. — *וגָלַת: בכל מקום שגלה ישראל גלת השכינה עמהם ירוש' תענ' א סד:. — ב) בהשאלה לדברים לא בע"ח, במשמ' עבר וחלף וכלה: גָּלָה כבוד מישראל ש"א ד כא. כי אבל עליו עמו וכו' על כבודו כי גָלָה ממנו הושע י ה. ערבה כל שמחה גָּלָה משוש הארץ ישע' כד יא. — ואמר המשורר: המון רחמי נכמר כי אזכרה קדם כבודך אשר גָּלָה ונוך אשר חרב ר"י הלוי, יפה נוף. — ועתיד מקוצר: יִגֶל1 יבול ביתו נגרות ביום אפו איוב כ כח. 

—  נִפע', נִגְלָה, נִגְלֵיתִי, נִגְלֵינוּ, עת' יִגָּלֶה, יִגָּל, תִּגָּל, צווי הִגָּלוּ, מקור נִגְלֹה, נֲגְלוֹת, הִגָּלוֹת, —  א) הסיר מעל עצמו מה שמכסהו, sichentblössen; se découvrir; to denude one self: ותאמר (מיכל לדוד) מה נכבד היום מלך ישראל אשר נִגְלָה היום לעיני אמהות עבדיו כְּהִגָּלוֹת נִגְלוֹת אחד הרקים ש"ב ו כ. —  ב) הראה את עצמו: כי שם נִגְלוּ אליו האלהים בראש' לה ז. כי נִגְלָה יי' אל שמואל בשלו ש"א ג כא. כה אמר יי' הֲנִגְלֹה נִגְלֵיתִי אל בית אביך שם ב כז. ויאמר יהונתן הנה אנחנו עברים אל האנשים וְנִגְלִינוּ אליהם שם יד ח. לאמר לאסורים צאו לאשר בחשך הִגָּלוּ ישע' מט ט. —  ג) הוסר מעל הדבר מה שמכסהו: ולא תעלה במעלת על מזבחי אשר לא תִגָּלֶה ערותך עליו שמות כ כו. והרסתי את הקיר אשר טחתם תפל והגעתיהו אל הארץ וְנִגְלָה יסדו יחזק' יג יד. וְנִגְלָה ערות זנוניך שם כג כט. תִּגָּל ערותך גם תראה חרפתך ישע' מז ג. יִגָּלוּ מוסדות תבל ש"ב כב יו. — וגם על הדבר המכסה, הורם ונגלה מה שתחתיו: ברב עונך נִגְלוּ שוליך ירמ' יג כב. — ד) נראה ונודע מה שהיה נסתר עד כה: ושמואל טרם ידע את יי' וטרם יִגָּלֶה לפניו דבר יי' ש"א ג ז. כרפאי לישראל וְנִגְלָה עון אפרים ורעות שמרון הוש' ז א. וְנִגְלָה כבוד יי' וראו כל בשר יחדו כי פי יי' דבר ישע' מ ה. מי האמין לשמעתנו וזרוע יי' על מי נִגְלָתָה שם נג א. הֲנִגְלוּ לך שערי מות ושערי צלמות תראה איוב לח יז. תכסה שנאה במשאון תִּגָלֶה רעתו בקהל משלי כו כו. — °ונִגְלֵית: וממה שיורה הוראה נגלית על בטול זה הדעת רלב"ג, מלחמות ה' ד ג. כי אין חי שישיג עצמותו אלא הוא יתברך עם היות מציאותו נגלית מצד מעשיו תכלית ההגלות העקר' ב ל. — נִגְלָה, דבר נגלה, עי' נִגְלָה. — נִגְלֶה ונסתר, עי' נִגְלֶה.

—  פִע', גִּלָּה, גִּלֵּיתִי, עת' תְּגַלֶּה, יְגַלֶּה, יְגַל, וַיְגַל, תְּגַל, צווי גַּל, גַּלִּי, לְגַלּוֹת, —  א) הסיר מעל דבר את הדבר המכסהו, והניחו לא מכֻסה, entblössen; découvrir; to uncover: ובאת וְגִלִּית מרגלתיו ושכבתי רות ג ד. ותבא (רות) בלט וַתְּגַל מרגלתיו ותשכב שם ז. והגרתי לגי אבניה ויסדיה אֲגַלֶּה מיכה א ו. גַּלִּי שוק עברי נהרות ישע' מז ב. הנני מקבץ את כל מאהביך וכו' וְגִלֵּיתִי ערותך אליהם וראו את כל ערותך יחזק' יו לז. וַתְּגַל את ערותה שם כג יח. היא (הסוטה) גלתה את עצמה לעבירה סוטה א ז. ושותה (השכור) ושוגה ורואה את כל העולם כספינה וכו' והוא אינו יודע ואינו מתבייש ומגלה את עצמו תנחומא שמיני ז. —  וגלה הדרכים, °הראה איך ללכת: אמר לו (הקב"ה למשה) טול המטה וכו' ואמור לו (לים) אני שלוחו של יוצר בראשית גלה דרכיך לבני שיעברו בך מדר' ויושע, ועתה. —  ב) הרים והסיר את הדבר המכסה: הנני אליך נאם יי' צבאות וְגִלֵּיתִי שוליך על פניך נחום ג ה. וַיְגַל את מסך יהודה ותבט ישע' כב ח. גַּלִּי צמתך חשפי שבל שם מז ב. אמר רב יהושע מי יגלה עפר מעיניך רבן יוחנן בן זכאי וכו' סוט' ה ב. גילה חפאים ומצא אבק על גבי כלים תוספתא פרה ה ב. היודע מספרכם הוא יעורר אתכם (מהמות) הוא יגלה העפר מעל עיניכם ירוש' ברכ' ט יג ד. —  גלה כנף פלוני, גלה ערות פלוני עי' כנף, ערוה. —  גִּלָּה עין: וַיְגַל יי' את עיני בלעם וירא את מלאך יי' נצב בדרך במדב' כב לא. גַּל עיני ואביטה נפלאות תהל' קיט יח. —  וכבר גנה רמב"ע את המשורר שהשתמש בפִעֵל גם ביחס לאזן ואמר: שֶׁיְגַל אזן אנוש לו היתה קשבת כתב אלחצ'רה, REJ 22, 239. —  ג) בהשאלה, הראה והודיע מה שהיה נסתר קדם: סתרי נדחים נודד אל תְּגִַלִּי ישע' יו ג. כי אני חשפתי את עשו גִּלֵּיתִי את מסתריו ונחבה לא יוכל ירמ' מט י. הולך רכיל מְגַלֶּה סוד ונאמן רוח מכסה דבר משלי יא יג. ריבך ריב את רעך וסוד אחר אל תְּגָל שם כה ט. מְגַלֶּה עמקות מני חשך איוב יב כב. יְגַלּוּ שמים עונו שם כ כז. התורה כיסתו ואתה מגלה אותו שבת צו:. —  וצווי °גַּל: שמך עוזר וסומך ומושיע ואת אב ליתומים, תשועתך לעמך תקרב וְגַל קצים סתומים וחתומים סמא"צ, פזמ' לפסח, תמים דעים. — ועם אל, ל, של האיש שמראים לו: אליך גִּלִּיתִי את ריבי ירמ' יא כ. מי גילה לבני רז זה מגי' ג.. מעשה בתלמי המלך שכנס ע"ב זקנים והושיבם בשבעים ושנים בתים ולא גלה להם על מה כנסם סופר' א ח. — ועם על, הדבר שמגלים: נביאיך חזו לך שוא ותפל ולא גִּלּוּ על עונך איכה ב יד. פקד עונך בת אדום גִּלָּה על חטאתיך שם ד כב. — וגלה לְעֵינֵי פלוני: הודיע יי' ישועתו לְעֵינֵי הגוים גִּלָּה צדקתו תהל' צח ב. — *גִּלָּה משפחות, גלה סודן, שאינן מיוחסות: הריני נזיר אם לא אגלה משפחות יהא נזיר ואל יגלה משפחות תוספתא נזי' א ג. עוד (משפחה) אחרת היתה (שנטמעה) ולא רצו חכמים לגלותה קדוש' עא.. — מגלה פנים, עי' פנים.

— פֻע', גֻּלָּה, גֻּלְּתָה, מְגֻלָּה, —  שֶׁגִלּוּ אותו, שאינו מכֻסה: טובה תוכחת מְגֻלָּה מאהבה מסתרת משלי כז ה. והצב גֻּלְּתָה2 העלתה ואמהתיה מנהגות כקול יונים מתפפות על לבביהן נחום ב ח. צלוחית שהניחה מגולה ובא ומצאה מכוסה תוספתא מנח' ט ט. הקוסם והמזיג והמגולה ושל שמרים תוספתא מנח' ט ט. וחררה שנטמנה בגחלים אם מגולה מקצתה שבת קכג.. 

—  הִפע', הִגְלָה, הֶגְלָה, עת' אַגְלֶה, אֶגֶל, תַּגְלֶה, תֶּגֶל, יַגְלֶה, יֶגֶל, וַיֶּגֶל, וַיַּגְלֵם, מקור הַגְלוֹת, בכנ' הַגְלֹתֵךְ, —  עשה, הכריח שיגלה מן הארץ, verbannen; exiler; to banish: כל העם אשר הֶגְלָה נבוכדנאצר מירושלים בבלה ירמ' כט א. ואת יתר העם הנשארים הֶגְלָה נבוזראדן רב טבחים בבל שם לט ט. זה העם אשר הֶגְלָה נבוכדנאצר שם נב כח. וְהִגְלָה (נבוכדנאצר) את כל ירושלם ואת כל השרים ואת כל גבורי החיל מ"ב כד יד. וְהִגְלֵתִי3 אתכם מהלאה לדמשק עמוס ה כז. הגולה אשר הִגְלֵיתִי מירושלם בבלה ירמ' כט ד. הגוים אשר הִגְלִיתָ ותושב בערי שמרון מ"ב יז כו. הגוים אשר הִגְלוּ אתם משם שם לג. אחד מהכהנים אשר הִגְלִיתֶם משם שם כז. ואת כל יהודה אתן ביד מלך בבל וְהִגְלָם בבלה ירמ' כ ד. ונעמן ואחיה וגרא הוא הֶגְלָם דהי"א ח ז. וַיֶּגֶל (מלך אשור) את ישראל אשורה מ"ב יז ו. וַיֶּגֶל את יהויכין בבלה שם כד יה. ויעל מלך אשור אל דמשק ויתפשה וַיַּגְלֶהָ קירה שם יו ט. ויקח (תגלת פלאסר) את עיון ואת אבל וכו' וַיַּגְלֵם אשורה שם יה כט. ראשי אבות ליושבי גבע וַיַּגְלוּם אל מנחת דהי"א ח ו. אחרי הַגְלוֹת נבוכדנאצר מלך בבל את יכניה ירמ' כד א. להמית אתנו וּלְהַגְלוֹת אתנו בבל שם מג ג. בְּהַגְלוֹת יי' את יהודה דהי"א ה מא. על הַגְלוֹתָם גלות שלמה להסגיר לאדום עמוס א ו. תם עונך בת ציון לא יוסיף לְהַגְלוֹתֵךְ איכה ד כב. בְּהַגְלוֹתִי אתם אל הגוים יחזק' לט כח. —  ובהשמטת ה: אשר לא לקחם נבוכדנאצר מלך בבל בַּגְלוֹתוֹ את יכוניה ירמ' כז כ. א"ר יוחנן ענוותנותו של ר' זכריה בן אבקולס החריבה את בתינו ושרפה את היכלנו והגליתנו מארצנו גיט' נו.. המלכות שהחריבה את בתינו ושרפה את היכלנו והגליתנו מארצנו שם נז:.  

—  הָפ', הָגְלָה, הָגְלְתָה, הָגְלָת, בינ' מֻגְלִים, —  שֶׁהִגְלוּ אותו, verbannt; éxilé; exiled: אנשים ונשים וטף ומדלת הארץ מאשר לא הָגְלוּ בבלה ירמ' מ ז. איש יהודי היה בשושן הבירה וכו' אשר הָגְלָה מירושלים עם הגלה אשר הָגְלְתָה עם יכניה מלך יהודה אסת' ב ה-ו. גלות ירושלם ויהודה הַמֻּגְלִים בבלה ירמ' מ א. הָגְלָת יהודה כלה הָגְלַת שלומים שם יג יט. —  ואמר המשורר: ובנות עדינות, הָגְלוּ ממדינות, ממטות רעננות, ומנוחות שאננות ר"י הלוי, יונה נשאתה. 

—  הִתפ', הִתְגַּלָּה, נִתְגַּלָּה, עת' אֶתְגַּלֶּה, אֶתְגַּל, יִתְגַּלֵּה, יִתְגַּל, וַיִּתְגַּל, מקור הִתְגַּלֵּה, הִתְגַּלּוּת, —  גִּלָּה את עצמו, הראה את עצמו: וישת (נח) מן היין וישכר וַיִּתְגַּל בתוך אהלה בראש' ט כא. אבנים שזעזעתן המחרישה או שהיו מכוסות ונתגלו שביע' ג ז. חבית שנתגלתה ושתו הימנה עשרה בני אדם תוספתא תרומ' ז יז. יהא זהיר (פוחח) על עצמו שלא יתגלה שם מגי' ד כז. שלש מטמוניות הטמין יוסף במצרים אחת נתגלה לקרח ואחת נתגלה לאנטונינוס בן אסוירוס ואחת גנוזה לצדיקים לעתיד לבא פסח קיט.. —  *ובהשאלה: זה לוט וכו' שנתגלה קלונו נזי' כג:. כמה שנים נשנית משנה זו בביהמ"ד ולא נתגלה טעמה עד שבא ר' חנינא וכו' שבת פג:. ראשונים שנתגלה עונם נתגלה קצם אחרונים שלא נתגלה עונם לא נתגלה קצם יומא ט:.  — ונִתְגַּלִּית במקום נתגלתה, להקל על המבטא: ובעוד שלא נתגלית היבשה נקראת הארץ בשם חשך לחשכתה ר"י אברבנל, בראש' א, והארץ היתה. בחצות הלילה הוא עת רצון שמתגלית העת רצון של נועם ה' עמה"מ, קרית ארבע קה. ועל כי הקדושה מתגלית ומתעלית בהתקדש החדש הזה (חדש ניסן) צריך כל אדם להכין עצמו לכך ולהוסיף ביראת ה' חמה"י, ר"ת ניסן א. —  ובמשמע' *גרם לעצמו גלות: ויגל אין כתיב כאן אלא ויתגל גרם גלות לו ולדורות מד"ר בראש' לו.