1, ש"נ, מ"ר גֻּלּוֹת, גֻּלֹּת, — כל גוף או כלי בצורה פחות או יתר כדורית, Kugel; globe, ובפרט, — א) כעין כדור על ראשי העמודים: עמדים שנים וְגֻלֹּת הכתרת אשר על ראש העמודים שתים והשבכות שתים לכסות את שתי גֻּלֹּת הכתרת (מ"א ז מא). — ואמר המשורר: וציצים בראשם (של הפרחים) עליהם לְגֻלּוֹת (רמב"ע, תרשיש ג). — ב) כעין קערה עגולה: ראיתי והנה מנורת זהב כלה וְגֻלָּהּ2 על ראשה וכו' ושנים זיתים עליה אחד מימין הַגֻּלָּה ואחד על שמאלה (זכריה ד ב–ג). ועל גביהם (של הנרות) גולה ועל שפת הגולה שנים זיתים וכו' ויגר (השמן) על פי הצנתרות ואל הגולה ומהגולה אל המוצקות (מנחם בן סרוק, גל). — ובהשאלה, גֻּלַּת הַזָּהָב, קדרת המוח: עד אשר לא ירחק חבל הכסף ותרץ גלַּת הַזָּהב ותשבר כד על המבוע (קהלת יב ו).
1 לפי דעת קצת החכמים, באשור' גֻלָּת, כעין זה. בערב' דומה לזה גֹלַּה جُلَّة כדור.
2 יונתן תרגם פה אגני, מנחם חברה עם גלילי ופרש אופן. ריב"ג פרשה כמו התרגום, קערה, אמר וז"ל: כי כצורת קערה היתה על ראש כל עמוד והיתה הכותרת על הקערה. וכן רד"ק: והוא כלי עגול כמו מזרק. ע"כ. והנה בכל הספרים גֻּלָּהּ במפיק ה, וכן נמסר במסורה, וכן ת"י גולתהּ, ולכן סברו קצת החדשים כי זה כנוי נק' מן גֹּל. ואף כי אפשר שיהיו שני המשקלים כמו חֹק חֻקָּה, סֹךְ סֻכָּה, אך הקדמונים לא הזכירו אלא משקל הנקבה גֻּלָּה ולא גֹּל, וכן תרגום השבעים, לא בכנוי. ואמר רד"ק בפרושו: וגלהּ במפיק ואיננו לנקבה וכמוהו כבכורה בטרם קיץ ותעלומה יוציא לאור לא גשמה ביום זעם. ע"כ. ובסה"ש פקפק ואמר: או יהיה משקל אחר בלא הא הנקבה גול בפלס חוק או יהיה המפיק לתפארת הקריאה כמו ותעלומה וכו', וכן הסכימו רוב החדשים. ורש"י פרש: גולה ספל במקור נדפס 'עפל' גדול עגול, וכן שאר המפרשים.