* 1, פ"י, עב' גָּלַשְׁתִּי, גְּלַשְׁתֶּם, עת' אֶגְלֹשׁ, — קבץ וצבר יחד, anhäufen; ramasser;heap up במקור נדפס באנגלית uf.: הר שגלשתי2 מתוכו עשיתי אותו גלעד לאומות העולם (מד"ר שה"ש, הנך יפה). — °והאשה, השערות מאחורי הראש, צמתה אותן יחד: שגלשו שכל שערן הוא באחורי הראש3 והוא נאות ויקר (ספורנו, שה"ש ד א).
— הִפע', *הִגְלִישׁ, — כמו קל: ומה גלשה הגלשתי מתוכה (רש"י שם).
— נִפע', °נִגְלַשׁ, — נצבר ונתקבץ במקום אחד: והדברים בצאתם מקרבי, אז ימשלו בי, וכו' ואם בלב נמצא להם שרשים, הסעיפים על הלשונות נגלשים, ומשם יפרד והיה לארבעה ראשים (משא גי חזיון, השתיקה).
1 עי' הערה שלקמן.
2 כך גרסת המ"כ, ובקצת ספרים גלשתן ונשנה דבור זה שם הרבה פעמים. ופרש מ"כ מלשון קריחה, כמו בארמ' במקום גבח. אך ממה שנאמר שם גלשתי גלשתם גם ביחס להמקדש ולהמשמרות והסנהדרין, קשה לפרש במשמ' קריחה אפילו בהשאלה, וכן לא תאות שם משמעת בריחה ומליטה מסכנה, כמו שפרש יסטרוב. והיותר נכון הוא משמעת צבירה וקבוץ, וכמו שהוא הולך ומונה שם בתשובה על השאלה מה גלשה הגלשתי: בזת מצרים ובזת הים, בזת סיחון ועוג, תרי"ג מצות, כ"ד משמרות וכיוצא בהם.
3 עפ"י פרושו של ר' יהושע דסכנין בשם רבי לוי שם: הדא אתתא כד שערה סגין היא עבדה לה גלשין גלשין. והנה פרש מ"כ אמנם גם זה במשמ' היא עושה אותם קרחים קרחים, אך קשה לחשוב שיש נשים שעושות כזאת ושלזה נתכון ר' יהושע, ויותר נראה כמו שמפרש שם בעל יפה קול: תלתלים תלתלים, וכמו שאמרו שם: האשה הזאת כשמצמתת שערה לאחוריה והוא תכשיט לה.