גַּלְעֵד
* 1, ש"ז, — מקום גבוה, הר, שמשם מכריזים ומפרסמים דבר למרחקים: הר שגלשתם מתוכו עשיתיו גלעד לאוה"ע מד"ר שה"ש, פסוק שגלשו.
1 את השם הפרטי גִּלְעָד פרש המקרא במדרש מלים המוני שהוא מרכב מן גל ומן עד ור"ל הגל הזה עד ביני ובינך (בראש' לא מח), והשתמשו בעלי המדרש במלה זו במשמ' מקום שממנו מפרסם דבר לזכרון וכיוצא בזה, ועי' הערה להערך ג. גלש.