*, גַּעְגּוּעַ, ש"ז, מ"ר גִּעְגּוּעִים, — שה"פ מן גִּעְגַּע, — א) תשוקה וכלות הנפש, למשל מילדים לאבותיהם ולהפך, לראותם, להיות יחד, להשתעשע אתם, Sehnsucht; langueur; longing: בן שיש לו גיעגועין על אביו (שבת סו:). בתינוק שיש לו גיגועין על אביו (שם קמא:).  (נאנח רבן גמליאל א"ל הכופר מה זאת) א"ל בן אחד יש לי בכרכי הים ויש לי גיעגועים עליו (סנהד' לט.).  — ואמר הפיטן: גשתי לרגלי, גרתי בצליו, געגועי עליו, קדם מפעליו (יוצר א שבוע', אדון אמנני).  אבל כשהוא נשוי מתחלה יש לו געגועים על אשתו היהודית (חזקוני, משפט' כא ג).  והבחור הנ"ל וכו' היה היותר חריף וכו' מכל בני גיליו וכו' כי זולת זה לא ישלחהו אביו הגאון נ"י ללמוד בישיבה כי גדלו געגועיו אליו (שו"ת חתם סופר, חו"מ ח).  בן שנתרחק מאביו והבן יש לו גיעגועים גדולים לאביו (מגיד שיחות נב).  — ב) °מעשה חבה בלי גבול למשל מאבות לילדים בדבור ובמשחק ובעשיית כל רצונם וכל מבֻקשם: בני עבדיך כדרך אדונים הנחית, געגועים כאב לבנים למו עשית, דבש מסלע אותם הנקת (אחרון של פסח, ארח עולם).  היה מלבישו (את הילד שנולד ממשרתת) ועושה לו געגועים כבן (שו"ת רשב"א תר"י).  והגעגוע לפי מה שאמר אריסטו אשר יכוון להטיב נפש אשר עליו הגעגוע מזולת שיגיע מאותו הגעגוע תענוג (נפת צופ', מסיר ליאון ג ג).  שלא ליסר בנו ולהרבות לו געגועין (פלא יועץ ב).  שמראים געגועים לילדים (שם יב).  ויהא (האורח) מרבה בכבוד בעה"ב וכבוד כל בני הבית ויראה געגועים וחיבה יתירה להילדים (שם, אורחים).  — ובמשמע' °פנוקים: ובית אביך בא להורות שתעזוב (אסתר) הגעגועים שגדלה עליהם (מלמד התלמי, חיי שרה).  — ג) °דברי תרעומות: ואין עליה לאדם בעולם מחמתי לא דין ולא דברים לא תרעומת לא תלונה לא געגוע לא לזות לא שום מידי מכל אנפא בעולם (תשו' הגאו', הרכבי שע).  ובעבור שדברה (רחל) דרך געגועי הנשים האהובות להפחידו במיתתה חרה אפו (רמב"ן בראש' ל א).  — ובמשמ' °פטפוטי דברים: וכלם (כל הדברים שרבקה היתה בת שלש בהנשאה הם) געגועי בנות וחמוקיהם REJ 1890, Oct. 257.  — ובמשמ' °התרגשות והתפעלות: כי בשירה מחמת געגועי שמחתו לא יכול להאריך וחלקו לשנים (רש"י, דהי"א טז לד).