גַּעַשׁ

°1, ש"ז, — פעולת דבר גּעשׁ: בחזיון לילה בחמה וסער, יסוער כמוץ כסופת יער, יגועש בגעש כישיש כנער, יחד כסיל ובער, יוקשים בני אדם (רשב"ג, מנח' יוה"כ, ה' מה אדם).  ומיכאל וגבריאל מימינו ומשמאלו.  ברכבי אש וסוסי אש נצבים להגדילו, ובגעש וקול רעש נותנים קול בהיכלו, וזה מזה וזה אל זה שואלים איה מקומו (ר"י הלוי, יקירים).  —  וקצת הסופרים החדשים השתמשו בהשם גַּעַשׁ בצרוף להר, הַר-גַּעַשׁ, כנוי להרי האש.



1 במקרא (יהושע כד ל) הוא שע"פ לאחד ההרים בהרי אפרים.  וגם: נחלי געש (ש"ב כג ל).

חיפוש במילון: