ב. גִּפּוּף

*, ש"ז, מ"ר גִּפּוּפִים, — שארית כותל שנשבר: השוה את גפופיה (ערוב' צב:). ועל אלו גפופין1 א' ת"ק פחות מג' (ר"ח שם פז:). מבוי שנפרץ במלואו לחצר ונפרצה חצר כנגדו וכו' ונשתיירו בה גיפופים מכאן ומכאן (רש"י שם ז:). שבנה מחיצות בתוך (החצר) הגדולה מכאן ומכאן עד שיקצרנה כמדת הקטנה וסילק את הגיפופין ע"י מחיצות הללו (שם צב:).



1 בסגנון ארמי: דאית ליה גיפופי. ופרש ר"ח גיפופי: כמו כתלים קטנים שנשארו מכותלי הגדולה (שם פט:).

חיפוש במילון: