גֶּרֶם

1, ש"ז, מ"ר גְּרָמִים, כנ' גְּרָמָיו, — א) עצם, החלק הקשה שבגוף בע"ח שעליו מתרקם הבשר, Knochen; os; bone:  חמר גָּרֶם2 רבץ בין המשפתים בראש' מט יד, ר"ל חמור חזק בעל עצמות חזקות. לב שמח ייטיב גהה ורוח נכאה תיבש גָּרֶם שם כה יה. — ומ"ר גְּרָמִים, גְּרָמָיו: עצמיו אפיקי נחשה גְּרָמָיו כמטיל ברזל איוב מ יח. — ב) גֶּרֶם המעלות, מדרגה, בפרט המדרגה הרחבה, שיש שם בית מושב, Treppen-Absatz; palier; resting-place: וימהרו ויקחו איש בגדו וישימו תחתיו (תחת יהוא) אל גֶּרֶם המעלות3 ויתקעו בשופר ויאמרו מלך יהוא מ"ב ט יג. — ג) כמו גוף, כל גוף מוחשי, בעל רחקים4, Körper; corps; body: וכשתהיה נפשו שפלה ונדודה ואין מעלתו להשיג אל המעלה ההיא לא יוכל לעלות אל מה שלא זמנוהו גרמי אותיותיו רשב"ג, תקון מדות הנפש. כבר התבאר ממאמריו ביסודות שהגרמים העליונים והיסודות מספיקים בהוית ההויות ראב"ע, ספר העצמים. שהבורא בראך מלא דבר בכלל מה שברא מן הגרמים הרוחניים ורצה לנשאך ולהרים מעלתך חו"ה, עבוד' ה' ט. כי היא (השמש) מאירה מה שלמעלה ממנה כמו שהיא מאירה מה שלמטה ממנה מן הככבים והגרמים וכן אלה היחידים אשר ספרתי שם, הפרישות ב. בהתברר אמיתת הענינים הטבעיים וכו' והזמן והמקום והתנועה והגרמים הגלגליים והגרמים היסודיים וההויה וההפסד כוזרי ה יב. שגרמי הכוכבים גשמים נחים לעולם בעצמם וגרמי הגלגלים מתנועעים לעולם מלמד התלמי' בוא. וכלם יתנועעו סביב הארץ תנועות מתחלפות מלבד התנועות אשר לגרמי כוכבי לכת בעובי גלגליהם אמונה רמה א ח. שקרא (משה) אלהים למלאכים ואדונים לגרמים השמימיים וכו' שגם הגרמים השמימיים ישפיעו כחות בזה העולם ר"י אברבנאל, בראש', אלהים. יניעו מניעי הגרמים השמימיים הקד' רלב"ג למלחמ' השם. המעים העליונים ששה שלשה מהם דקים ושלשה גסים  והם התחתונים מזגם קר ולח וגרם המעים עצבי כפול והאצטומכא שולחת לשם המזון צדה לדרך, מנח' בר זרח א א ח



1 בארמ' גרמא. בערב' ג'רם جَرْم במשמ' גוף.

2 בערב' גַ'רִים جَرِيم, מי שהוא בעל גוף גדול וגס.

3 אמר ריב"ג: אבל אל גרם המעלות פירושו אצלי אל המעלות עצמו כלומר שהושיבוהו על המעלות שהיו  יושבין עליהן וכו' וכיון שהוא גרם בענין עצם משתמשין בו בענין עצם הדבר. ע"כ. וכן רוב החדשים. אבל אין משמעה זו מתישבת יפה לפי הענין, כי לא היה שום צרך לאמר על עצם המדרגה. ות"י תרגם על דרך, וכן רש"י, וגם זה קצת דחוק שהוא כמעט אותו הדבר.  והיותר נכון לפי כונת הענין הוא מה שפרש בן מנחם מלשון גֹבה, כי העלוהו על המדרגה העליונה של המעלות שיש שם מקום פחות או יותר רחב למושב ושמו שם הבגדים שיהיה עוד יותר גבוה כדי שיהיה נראה לכל העם.

חיפוש במילון: