*, — קל לא נהוג.

— הִפע', *הִגְרִיל, — הטיל גורל:  הגריל מת אחד מהם משהגריל יביא שנים ויגריל (ספרא אחרי מות ב).  שני שעירי יוה"כ עד שלא הגריל עליהם רשאי לשנותן בדבר אחר משהגריל עליהן אינו רשאי לשנותן (תוספתא יוה"כ ד י).  משהגריל חייב על של שם ופטור על של עזאזאל וכו' שחט את הפר עד שלא הגריל חייב (ירוש' שם ד מא ג).  ויש מהן שהיו מגרילין על כל שבוע ושבוע (שם תענ' ד סח.).  מצוה להגריל ואם לא הגריל כשר (יומא לט:).  לא הגריל כשר לא התודה פסול (שם מ.).  היכן מגריל במזרח בעזרה בצפון המזבח (רמב"ם, עבוד' יוה"כ ג א).

— הָפע', °הָגְרל, — שהוטל הגורל:  טֻמנה וסֻתרה מפרוע ירך, טמא כְּהֻגְרַל גפנה להברך (קרוב' לפורים, לפניו טבע).