°, ש"נ, — שה"פ מן גרש:  ואלי מאנה תבל להיות אמתו גרשה מהיות גרישה (רשב"ג, כצפור, טל אורות לשד"ל).  גרישת טמאים אל מחוץ למחנה, וגוזל הגר וכחש בעמיתו משלם קרן וחומש ומעילות  (מוסף א שבוע', את שם המיוחד).  וגם בגרישת העממים אל תמסרם בידי המלאך (רשב"צ דורן, מג"א, ח"ש ב).  ועוצר (האתרוג) הגרישה והקיא הבא מן האדומה (מ' אלדבי, ש"א ה ב).  (הלחם) הגדול קליפתו דקה וקשה וחלושה לגדל הגופנים בהיותו קשה לבשל ומיבש ליחות הגרישה ולכן יעצור הבטן (שם).