* 1, ש"ז, — סַפָּר, מקיז דם, שעוסק גם ברפוא פצעים, מפיס מורסות ומקיז דם, ובכלל רופא פשוט ממדרגה תחתונה, חובש, Feldscher; frater; surgeon: מסמר הגרע2 טמא (כלים יב ד). והכובסים והגרע והבלן והבורסקי אין מעמידים מהם לא מלך ולא כהן גדול (קדוש' פב.). עשרה דברים נאמרו בגרע מהלך על צידו ורוחו גסה ונתלה ויושב ועינו צרה וכו' (שם). הגרע והבורסקי והבנאי אין מעמידין מהם פרנס על הצבור (דא"ז י). השריטות ששורט הגרע בצוארו של אדם ומוצץ הדם (ר"ח ע"ז כט.). עוצם כחך בהבל יגרע, ודמך ישפך במסמר הגרע, טוב העולם מביתך יגרע (עזר' הבבלי, תוכח' מוסר צד:).
1 מן ג. גָּרַע, חתך שערות, גזז. בסור' גרעא סַפָּר ומקיז דם (ב"ע: אלחגאם אלמזמן חאלק באלמוש), והתיחד בעבר' לספר קצת רופא שעוסק ברפוא חבורות פשוטות וכיוצא בזה. וקצת דומה לזה בערב' גַ'רַאח جرَاح, רופא פצעים, מן ג'רח جرح פצע, וכמו לפנים השם barbier בצרפתית.
2 אמר הערוך: גורע הדם והוא הספר. וכן גזר רש"י (קדוש' פב.) מלה זו, ולא עוד אלא שפרש גרע פשוט אומן מקיז דם ואמר: ונקרא גרע על שם שהוא מגרע את הדם. ע"כ. אבל לבעל מלאכה זו ביחוד קבוע השם אומן, והגזרה מן גרע במשמ' פחת אינה טבעית בלשון חיה, כי העקר חסר מן המושג, ולמה יקרא גורע הדם גרע ולא גורע דבר אחר? ואין ספק כי עקר המשמעה הוא כדעת הערוך סַפָּר, וכן ממש בסורית, ומהפעל כל זקן גרעה.