גֵּרָעוֹן

* , ש"ז, — מה שגורעים ומנכים מהחשבון, Abzug; décompte; deduction: — ובכלל המעטה: עבד עברי נקנה בכסף ובשטר וקונה את עצמו בשנים וביובל ובגירעון כסף (קדוש' א ב). בורח ויוצא בגרעון כסף אין מעניקין לו (גמ' שם טז:). והיה השדה בצאתו ביובל דבת גירעון אין דלאו בת גירעון לא (ערכ' כה:). אדרבה אותה תוספת היא גרעון (תוספ' יומא נב.).  — ובהשאלה, °פחיתות מוסרית: בעבור שהוא דרך גרעון שתרכב אשת הנביא על חמור אחד היא ושני בניה (ראב"ע שמות ד כ). והנה ידעתי גרעוני והכרתי חסרוני (הקד' שו"ת חות יאיר).

חיפוש במילון:
ערכים קשורים