* 1, ש"ז, מ"ר גַּרְעִינִים, — הגוף הקשה פחות או יותר גדול שבתוך פרי העץ, וממנו כשיהיה טמון באדמה יצמח אילן חדש, כמו גלעין, Kern; noyau; kernel: גרעיני תרומה בזמן שהוא מכנסן (תרומ' יא ה). המוציא אוכלים כגרוגרת וכו' חוץ מקליפיהן וגרעיניהן ועוקציהן (שבת ז ד). קליפי אתרוג אסורים גרעיני אתרוג מותרין (תוספתא תרומ' י ב). שזולפין עליהן (על הזיתים) חומץ כדי שיהיו חולצין את גרעיניהן (שם ע"ז ד ח). קליפי רמון והנץ שלו קליפי אגוזים והגרעינין חייבין בערלה (ברכ' לו:). המוציא גרעינין אם לנטיעה שתים אם לאכילה כמלא פי חזיר וכו' אם להסיק כדי לבשל ביצה קלה אם לחשבון שתים (שבת צ:). — ובהשאלה °למשקל קטן של כסף: נתן לנו אנחנו הח"מ ראובן בן יעקב משקל שני גרעיני כסף (מתשו' ר"י מיגש יג), ועי' כסף.