1, פ"ע, עת' יִגְרַע, — גָּרַע מים וכדומה, שתה ובלע בבת אחת, verschlucken; avaler; to swallow: ובהשאלה ביחס לחכמה ודעת, גָּרַע החכמה, בלע אותה בתאבון: הראישון אדם תולד ולפני גבעות חוללת הבסוד אלוה תשמע וְתִגְרַע אליך חכמה מה ידעת ולא נדע תבין ולא עמנו הוא איוב יה ז-ט.
— פִע', גֵּרַע, עת' יְגָרַע, — עשה שיבלע, השקהו, — ואמר אליהוא בשבחו אלהים בגבורת הגשמים: הן אל שגיא ולא נדע מספר שניו ולא חקר כי יְגָרַע2 נטפי מים יזקו מטר לאדו אשר יזלו שחקים ירעפו עלי אדם רב איוב לו כו-כח.
1 בערב' גַ'רַע جَرَع.
2 אמר ריב"ג: ענינו המניעה וההמנע. ע"כ. ודומה לזה רוב שאר המפרשים, גם החדשים. אבל גם כאן אין שום טעם למשמעה זו, רק המשמעה של הבלעת מים בהעבים נותן להמליצה את כל כחה. וכבר העיר על זה ר"י בן קריש, וכעין זה נראה שפרש ר' יונה בתלמוד ירוש' שבי' ד י שהסתיע מכתוב זה למשמ' משיזחילו מים להפעל משיגרעו, והביא ראיה: כמה דאת אמר כי יגרע נטפי מים.