גַּלְעִין
* 1 ש"ז, מ"ר גַּלְעִינִים, סמי' גַּלְעִינֵי, — כמו אבן או עצם שיש בפנים של הרבה פֵרוֹת, כמו זיתים, תמרים, אחונים, וכיוצא בזה, Kern; noyau; kernel: קליפי רימון והנץ שלו קליפי אגוזים והגלעינין (שביע' ז ג). גלעיני אגסין (ירוש' תרומ' יא מז ד). מדורת גלעינים כל שהן (שם שבת א ד:). גלעינים לנטיעה שתים (שם ח יא:). במה אכלן בגלעיניהן (שם סנה' יב כב ד). שהיו חולצין את גלעיניהן (שם ע"ז ב מב.).
1 כמו גרעין, עי"ש.