1, ש"ז, בהפס' כָּסֶף, בכנ' כַּסְפִּי, כַּסְפְּךָ, כַּסְפֵּךְ, כַּסְפּוֹ, כַּסְפֵּנוּ, כַּסְפְּכֶם, כַּסְפָּם, מ"ר בכנ' כַּסְפֵּיהֶם2, ובלי כנ' *כְּסָפִים, — א) המתכת הלבנה היקרה, היותר יקרה אחרי הזהב, Silber; argent; silver:  ואת גביעי גביע הַכֶּסֶף תשים בפי אמתחת הקטן בראש' מד ב.  ושאלה אשה משכנתה ומגרת ביתה כלי כֶסֶף וכלי זהב שמות ג כב.  וארבעים אדני כֶסֶף תעשה תחת עשרים הקרש שם כו יט.  והאדנים לעמדים נחשת ווי העמודים וחשוקיהם כֶּסֶף וצפוי ראשיהם כֶּסֶף שם לח יז.   קערת כֶּסֶף אחת שלשים ומאה משקלה מזרק אחד כֶּסֶף שבעים שקל בשקל הקדש במד' ז יג.  עשה לך שתי חצוצרת כֶּסֶף מקשה תעשה  אתם שם י ב.  אם יתן לי בלק מלא ביתו כֶּסֶף וזהב לא אוכל לעבר את פי יי' אלהי שם כב יח.  תורי זהב נעשה לך עם נקדות הַכָּסֶף שה"ש א יא.  עמודיו עשה כֶסֶף רפידתו זהב שם ג י.  כי עץ מיער כרתו (את הפסל) מעשה ידי חרש במעצד בְּכֶסֶף ובזהב ייפהו ירמ' י ג-ד.  ותעדי זהב וְכֶסֶף ומלבושך ששי ומשי יחזק' יו יג.  כהתוך כֶּסֶף בתוך כור שם כב כב.  כֶּסֶף צרוף בעליל לארץ מזקק שבעתים תהל' יב ז.  צרפתנו כצרף כָּסֶף שם סו י.  כי יש לַכֶּסֶף מוצא ומקום לזהב יזקו איוב כח א.  הגו סיגים מִכָּסֶף ויצא לצרף כלי משלי כה ד.  אשר כַּסְפִּי וזהבי לקחתם ומחמדי הטבים הבאתם להיכליכם יוא' ד ה.  כה אמר בן הדד כַּסְפְּךָ וזהבך לי הוא מ"א כ ג .  כי שלח אלי לנשי ולבני וּלְכַסְפִּי ולזהבי ולא מנעתי ממנו שם ז.  כַּסְפֵּךְ היה לסיגים ישע' א כב.  ביום ההוא ישליך האדם את אלילי כַּסְפּוֹ ואת אלילי זהבו שם ב כ.  צפוי פסילי כַסְפֶּךָ שם ל כב.  כַּסְפָּם וזהבם עשו להם עצבים הוש' ח ד.  ויעשו להם מסכה מִכַּסְפָּם כתבונם שם יג ב.  — ואמר בן סירא: ותצבר כברזל זהב וכעפרת הרבית כסף ב"ס גני' מז יח.  — ובתו"מ: הזהב קונה את הכסף והכסף אינו קונה את הזהב ב"מ ד א.  אמר משה לפני הקב"ה רשב"ע בשביל כסף וזהב שהשפעת להם לישראל עד שאמרו די הוא גרם שעשו את העגל ברכ' לב..  שהיו בה בני אדם שמכובלין בכסף ובזהב שבת נד..  אמר שמואל כל כסף וזהב שבעולם יוסף לקטו והביאו למצרים פסח' קיט..  בשעה שנכנסו עכו"ם להיכל הכל נפנו על כסף וזהב והם נפנו על בנות ירושלם יבמ' טז:.  היה משתמש בכלי זהב ישתמש בכלי כסף בכלי כסף ישתמש בכלי נחשת כתוב' סח..  הרבה שוקים תקננו הרבה מרחצאות עשינו הרבה כסף וזהב הרבינו ע"ז ב:.  שאין לך כל אחד ואחד מישראל שלא היו עמו תשעים חמורים לובים טעונים מכספה וזהבה של מצרים בכור' ה:.  ביקשו לגנוז כל כסף וזהב שבעולם מפני כספה וזהבה של ירושלם שם נ..  בנוהג שבעולם אדם יש לו זהב וכסף אבנים טובות ומרגליות וכל כלי חמדה שבעולם וטובה ודעת אין בו מד"ר ויקר' א.  — ועל שם גונו של הכסף השתמשו בו המליצים בענין שערות השׂיבה, ואמר המשורר: התקבצו שרים תמוה על שער אשר שנה וגם צפו, ואנחמה אותם באמרי כי ימים ככסף שערי צפו רמב"ע, תרשיש ה.  אראה שער ראשי אשר הלבין אחר אשר היה תמול מוצהב, ואומרה הה על תמורתי אוי על קחת כסף ותת זהב חרוז' בסוף מלח' החכמ' והעשר.  — °וכֶסֶף הַיּוֹם, גון לבנת אור היום: שתה ביום עדי יפן ושמש עלי כספו יצפה זהבו רמב"ע, דיואן כו, כ"י בודל'.  — °כֶּסֶף חַי, מתכת נֹזלית שגונו דומה לגון הכסף, Qnecksilber; vif-argent; mercure: כלי שנותנין בו כסף חי סותם פיו בזפת או בגפרית רש"י שבת עח:.  הכסף החי הממית הכנימה רמב"ן בראש' מא לג.  הרפואות  החדות החמות בחריפות כמו זרניך ואלשק וכסף חי מומת קאנון ד ו א ג.  הכסף החי תולדתו וטבעו בשני פנים האחד יש לו מוצא ומקור כשאר הכסף והסבה שאינו נקפה הוא מפני רוב הלחות שבו וכו' וקצת חכמים כתבו כי החמר הקרוב לכל מיני המתכות הוא הכסף החי והגפרית שער השמים ב ב.  שקצת בני אדם מהחכמים יתנו מזג חדש לכסף החי להיות כסף אמתי או יחדשו זהב  טוב על ידי מעשה ר"י פרובינצלו, שו"ת בלמוד החכמות.  שידיעותיו הם כמו כסף חי שיתהפך ולא יתקיים מאזני צדק, אלגזלי 93.  — ב) כמות של כסף במשקל וקצב שהשתמשו בה לשלם במחיר דבר שקנה אדם, Geld; argent; money: כי מכרנו ויאכל גם אכול את כַּסְפֵּנוּ בראש' לא יה.  יליד ביתך ומקנת כַּסְפֶּךָ שם יז יג.  נתתי כֶּסֶף השדה קח ממני וכו' וישקול אברהם לעפרן את הַכֶּסֶף אשר דבר באזני בני חת ארבע מאות שקל כֶּסֶף עבר לסחר שם כג יג-יו.  ויצו יוסף וימלאו את כליהם בר ולהשיב כַּסְפֵּיהֶם (שיתנו במחיר הבר) איש אל שקו וכו' ויפתח האחד את שקו לתת מספוא לחמרו במלון וירא את כַּסְפּוֹ והנה הוא בפי אמתחתו ויאמר אל אחיו הושב כַּסְפִּי וגם הנה באמתחתי שם מב כה-כח.  ונפתחה את אמתחתינו והנה כֶסֶף איש בפי אמתחתו כַּסְפֵּנוּ במשקלו ונשב אתו בידנו וְכֶסֶף אחר הורדנו בידנו לשבר אכל וכו' כַּסְפְּכֶם בא אלי שם מג כא-כג.  ויתם הַכֶּסֶף מארץ מצרים ומארץ כנען ויבאו כל מצרים אל יוסף לאמר הבה לנו לחם ולמה נמות נגדך כי אפס כָּסֶף שם מז יה.  ויצאה חנם אין כָּסֶף שמות כא יא.  בעל הבור (שנפל לתוכו שור או חמור) ישלם כֶּסֶף ישיב לבעליו שם לד.  וכי יכה איש את עבדו וכו' אם יום או יומים יעמד לא יקם כי כַסְפּוֹ הוא שם כ-כא.  ומכרו את השור החי וחצו את כַּסְפּוֹ שם לה, ר"ל הכסף שלקחו במחיר השור.  אם כֶּסֶף תלוה את עמי את העני עמך לא תהיה לו כנשה לא תשימון עליו נשך שם כב כד.  כי יקנה נפש קנין כַּסְפּוֹ ויקר' כב יא.  את כַּסְפְּךָ לא תתן לו בנשך שם כה נז.  ונתתה (את המעשר) בַּכָּסֶף וצרת הַכֶּסֶף בידך והלכת אל המקום אשר יבחר יי' אלהיך בו ונתתה הַכֶּסֶף בכל אשר תאוה נפשך בבקר ובצאן וביין ובשכר דבר' יד כה-כו.  ושלחתה לנפשה ומכר לא תמכרנה בַּכָּסֶף שם כא יד.  תנה לי את כרמך וכו' אם טוב בעיניך אתנה לך כֶסֶף מחיר זה מ"א כא ב.  איש יבא בפריו (של הכרם) אלף כָּסֶף שה"ש ח יא.  הוי כל צמא לכו למים ואשר אין לו כָּסֶף לכו שברו ואכלו ולכו שברו בלוא כֶסֶף ובלוא מחיר יין וחלב ישע' נה א.  כי אין האיש בביתו הלך בדרך מרחוק צרור הַכֶּסֶף לקח בידו ליום הכסא יבא ביתו משלי ז יט-כ.  כַּסְפּוֹ לא נתן בנשך תהל' יה ה.  ויש אשר אמרים לוינו כֶסֶף למדת המלך נחמ' ה ד.  — ואמר בן סירא:  קנו לכם חכמה בלא כסף צואריכם בעלה הביאו ומשאה תשא נפשכם ב"ס גני' נא כה-כו.  — ובתו"מ: (האשה) נקנית בכסף בשטר ובביאה קדוש' א א.  שום כסף ושוה כסף בפני ב"ד ב"ק א ג.  כל שהכסף בידו ידו על העליונה ב"מ ד ב.  כל האשמות שבתורה באין בני שתים ובאין בכסף שקלים זבח' י ה.  וכולן נפדין בכסף ובשוה כסף בכור' ח ז.  המוציא שטר חוב כתוב בבבל גובה עליו כסף בבל (היה כתוב) בארץ ישראל גובה עליו כסף ארץ ישראל וכו' כסף שדיברה בו תורה בכל מקום זו היא כסף צורי איזהו כסף צורי זה ירושלמי תוספתא כתוב' בסוף.  לעולם יהא כספו של אדם מצוי בידו ב"מ מב..  זה שמזונותיו תלויין בכספו יבמ' סג:.  — וחתיכות שקולות של כסף: הנה נתתי אלף כֶּסֶף לאחיך בראש' כ יו.  וימכרו את יוסף לישמעאלים בעשרים כָּסֶף שם לז כח.  וענשו אתו מאה כֶסֶף דבר' כב יט.  וישקלו את שכרי שלשים כֶּסֶף זכר' יא יב.  — ובתו"מ: האונאה ארבעה כסף מעשרים וארבע כסף לסלע ב"מ ד ג.  הטענה שתי כסף וההודאה בשוי פרוטה וכו' שתי כסף יש לי בידך אין לך בידי אלא פרוטה שבוע' ו א.  וענשו אותו בממון מאה כסף כסף צורי ספרי דבר' רלח.  גוזרי גזירות שבירושלם אומרים נטיעה בת שנתה שתי כסף בת שתי שנים ארבעה כסף ב"ק נח:.  — ובסהמ"א: אמר אחד מחכמי המוסר לתלמידיו מי יתן והיו חייכם יקרים בעיניכם שוה כסף אחד המאירי משלי ג. — ומ"ר °כְּסָפִים: פסקה להכניס לו כספים סלע כסף נעשה ששה דינרים כתוב' ו ד.  מקום שנהגו לא לפחות מן השום ושלא להוסיף על הכספים אין משנין ממנהג המדינה תוספתא שם ו ו.  בג' דברים נתחלקה ארץ ישראל בגורלות באורים ותומים ובכספים ירוש' יומ' ד מא:.  כספים אין להם שמירה אלא בקרקע פסח' לא:.  ויהיו כל הארצות באין ולוקחין מכם פירות ומעשרין אתכם בכספים מד"ר ויקר' לה.  ויש מקומות שכל מה שהוא שוה כסף כותבים את דמיו שני כספים וכשבאין לגבות אין גובין אלא אחד נוסח כתוב' אשה לרה"ג, הפסגה ג מז.  —  ומשלים: אמר ר' יהושע בן לוי כסף מטהר ממזרים קדוש' עא..  — ואמר המליץ: הוא המוציא אדם מעבדות לחירות, והכסף מטהר כל ממזרות המבקש לרש"ט פלקיירא.  אדם בלי כסף ומטבע, לכסיל יחשב וחסר דיעה מראה המוסר ו.  הכסף נכסף הדמים תמים אני הגבר, זהב הב הב וממון במטמון יחפש בקבר שם כ.