*1, ש"ז, מ"ר גְּשִׁישִׁים, — א) כעין כן ורגלים לו ישימוהו תחת רגלי המטה: ישבו על הנסר על הספסל על הגשיש 2 של מטה ועל האכלונס (זב' ג א). שאם ישב על גבי גשיש של מטה וארבע טליות שתחת ארבע רגליו של גשיש טמאות (תוספתא שם ד ד) . לכלוכי צואה שבכסא וכו' על מטת בעל הבית ר' עקיבא אומר על הגשיש החצון חוצץ ועל הפנימי אינו חוצץ (שם מקוא' ו יז). והגשישין של קיטליאקי אף על פי שמופקדין ומונחין בארבע זויות הבית טמאין (שם כלים ב"מ ח ג). הגשיש החיצון של זהב הפנימי של כסף (מד"ר אסתר א ו). — ב) לוחות של עץ ארוכים דקים שמשתמש בהם הרופא להניחם סביב יד או רגל שנשברו כדי לחבשן יפה, כדי שיתאחד שבר העצם, Schienen; clisses; splints: והאגד שעל גבי המכה והגשישין 3 שעל גבי השבר (תוספתא מקוא' ו ח).
1 כך נקוד במשנ' מנק' כ"י פרמה, ולא נתברר מקורו, ועי' הערה שלקמן.
2 אמר רה"ג וז"ל: א"ד קשיש וטועין בכך פירוש כל מטה שאינה של טרסיים יש לה גשיש ומהו גשיש פירוש כל מטה שהיא של פרקים ומתפרקת זו מזו יש לה כמין עצים ארוכים שהם מדבקים אותה ונגששת זו עם זו ושם אותן העצים המדבקים ומגששין אותה גשישין ומנין שכן הוא דאמרינן לענין מי שנשברה זרועו או שוקו ובאין הרופאים ומביאין כמין דפין ולוחות ומניחין על גבי השבר ושמן גשישין וכו' י"א שהוא בסיס למטה ויש לו רגלים כדתניא (תוספתא ב' ד ד) ישב וכו' (כמו שהעתק בפנים). ע"כ. והובא לשונו ממש של רה"ג בהערוך. והנה נראה מסגנון הדברים שפרושו הראשון של רה"ג אינו פרוש מסור בידו בקבלה, כיון שהוא מסתיע מהשם גשישים של מכה, וזה דמיון רחוק ודחוק מאד. ועוד, שלחלק זה של המטה יש שם אחר, והוא ארוכות המטה. ומלבד זה, הפרוש השני הוא יותר נכון לפי הענין בתוספתא זב' ד ד, כמו שאמר רה"ג בעצמו, ולכן הסכים לפרוש זה גם הרמב"ם ואמר בהחלט: קורות המונחות על הארץ תחת לוחות המטה כדי שלא יפסדו. ע"כ. עכ"פ לא נתברר מקורו, כי גזרתו של רה"ג מן גשש במשמ' מחבר ומהדק אינו נכון כלל, כי זה דחוק מאד.
3 גרסת רה"ג והערוך ובנוסח' הדפוס קשקשין, ועי' הערה למעלה דברי רה"ג.