קָשִׁישׁ

* 1, ש"ז, — כמו גָּשִׁישׁ, קשושה, דף של עץ שנותנים על השבר לישרו: יוצא הוא באגד שע"ג המכה ובקשישין שעל גבי השבר (שבת נג.). — ובסהמ"א: ועל הגשיש של מטה, אית דאמרי קשיש וטועין בכך וכו' (רה"ג, זבים ג א). ועי' קַשְׁקָשׁ.



1 [עי' קְשׁוּשָׁה, הערות.]

חיפוש במילון: