א. גֶּשֶׁם

ש"ז, מ"ר גְּשָׁמִים, סמי' גִּשְׁמֵי, בכנ' גִּשְׁמֵיכֶם, — כמו מטר, המים שנתכים מהעננים שבמרומי האויר, Regen; pluie; rain: ויהי מקץ ימים וייבש הנחל כי לא היה גֶשֶׁם בארץ מ"א יז ז.  והשמים התקדרו עבים ורוח ויהי גֶּשֶׁם גדול שם יח מה. ואדריהם שלחו צעוריהם למים באו על גבים לא מצאו מים שבו כליהם ריקם בשו והכלמו וחפו ראשם בעבור האדמה חתה כי לא היה גֶשֶׁם בארץ ירמ' יד ג-ד.  רוח צפון תחולל גֶּשֶׁם משלי כה כג. אם ימלאו העבים גֶּשֶׁם על הארץ יריקו קהל' יא ג. — ועם ה הידיעה: ביום הזה נבקעו כל מעינת תהום רבה וארבת השמים נפתחו ויהי הַגֶּשֶׁם על הארץ ארבעים יום וארבעים לילה בראש' ז יא-יב. וגם אנכי מנעתי מכם את הַגֶּשֶׁם בעוד שלשה חדשים לקציר עמוס ד ז. כי כאשר ירד הַגֶּשֶׁם והשלג מן השמים ושמה לא ישוב כי אם הרוה את הארץ והולידה והצמיחה ונתן זרע לזרע ולחם לאכל ישע' נה י. כמראה הקשת אשר יהיה בענן ביום הַגֶּשֶׁם יחזק' א כח. כי הנה הסתו עבר הַגֶּשֶׁם חלף הלך לו שה"ש ב יא. משיב הרוח ומוריד הגשם תענ' א א. נשיאים ורוח וְגֶשֶׁם אין משלי כה יד. כשחר נכון מצאו ויבוא כַגֶּשֶׁם לנו כמלקוש יורה ארץ הוש' ו ג. — ומ"ר: אבל העם רב והעת גְּשָׁמִים ואין כח לעמוד בחוץ עזרא ז יג. וישבו כל העם ברחוב בית האלהים מרעידים על הדבר וּמֵהַגְּשָׁמִים שם ט. — וסמי': והורדתי הַגֶּשֶׁם בעתו גשמי ברכה יהיו יחזק' לד כו. — ובכנ': ונתתי גִשְׁמֵיכֶם בעתם ונתנה הארץ יבולה ויקר' כו ד. נתן גִּשְׁמֵיהֶם ברד אש להבות בארצם תהל' קה לב. הואיל ואין הגשמים אלא סימן קללה בחג תענ' א א. על כל צרה שלא תבוא על הציבור מתריעין חוץ מרוב גשמים מעשה שאמרו לו לחוני המעגל התפלל שירדו גשמים וכו' התחילו גשמים מנטפין אמר לא כך שאלתי אלא גשמי בורות שיחין ומערות התחילו לירד בזעף אמר לא כך שאלתי אלא גשמי רצון ברכה ונדבה ירדו כתיקנן שם ג ח. יצא ניסן וירדו גשמים סימן קללה הם גמ' שם ג:. אין הגשמים נעצרין אלא בשביל מספרי לשון הרע שם ז:. מיום שחרב ביהמ"ק אין הגשמים יורדים מאוצר טוב וכו' בזמן שישראל עושין רצונו של מקום וישראל שרויין על אדמתם גשמים יורדין מאוצר טוב בזמן שאין ישראל שרויין על אדמתם אין גשמים יורדין מאוצר טוב ב"ב כה:. — *ימות הגשמים, הזמן בארץ ישראל משיתחילו הגשמים לרדת בחדש חשון ועד שיפסקו בחדש ניסן, Regenzeit; saison de pluies; rainy season: אלו הן ימות הגשמים משתרד רביעה שניה תוספתא טהר' ז ח. עשה בה כל ימות החמה ומבקש למוכרה בימות הגשמים שם ב"מ ה ט. ועי' מַטָר.

ערכים קשורים