° 1, ת"ז,— מטבע הגשם, הגוף: והעצם נחלק לשנים ממנו הרוחני וממנו גשם והרוחני כמו השכל והנפש והגשמי כגון הגוף הארוך הרחב העמוק (רמב"ע, ערוג' הבשם, ציון ב).  שידע האדם נפשו כפי הראוי וידע כחותיו הרוחניים והגשמיים (שם).  המלאכות והחכמות והמדות והדעות מתושיות והאותיות הנפשיות והגשמייות (שם).  הכחות הפנימיות והגשמיות (שם).  וזה ג"כ בהכנות והזמנות גשמיים ומחשביים (ראב"ע, ספר העצמים).  התענוגים הגשמיים רוב ההמון לא תשבע בטנם מאספתם (ידעיה בדרשי, פרדס א, אוצחה"ס ג).  גם בדברים הגשמיים תשתמש מהם (מהפסוקים המורים על ההגשמה) במה שאין מדרכו שימצא בו (ר"י אברבנל, מפע' ה' א ד).  הגשם הראשון אשר הוא המתנועע הראשון באמת הגשמיי בו עלת התנועה (מאמר במהות הנפש לאלפרבי).  ועצם יחלק אל גשמי ובלתי גשמי הגשמי מיניו כולם או רובם נראים לחוש (אמונה רמה א א).  לא תדמה לאחדות דבר אחר מכל מה שיקרא אחד מן העצמים הפשוטים כל שכן הגשמיים ולא יתאמת זה עד שנניח תחלה שיש במציאות עצמים בלתי גשמיים יקָראו מלאכים (שם).  אם אין שום שכר ועונש גשמי  בעולם הזה ונפשיי בעולם הבא למה זה תסודר דת האלהית (העקרים א י).  יש כמה מיני חלוקות אשר אי אפשר לעמוד בהם אם לא בציור גשמי שנצייר לפנינו (רש"ט שפרוט, פרד' רמונ' ז ה).  שמצינו בתורה מקראות  רבים כתובים בהם מלות גישמיות אצל הבורא ית' (מעלות המדות, ידיע' האל).  כי כל גשמי לא יפעל כי אם בזמן בתנועה בנושא מתפעל אמנם הבורא פועל בלתי זמן ובלתי תנועה ובלתי נושא א"כ הבורא אינו גשמי (ספורנו, אור עמים ז).  מי שמתחיל חקירתו וקודם הגיעו לשלמות המחקר נטה אל התאות הגשמיות (רשב"ץ דוראן, מג"א, הקדמ' חלק אלוה ממעל).  מי שהוא גשמי בדרכיו הרי הוא בעשיה והשינה שהיא המיתה מתגברת עליו (ראש' חכמה, הקדושה ז).