גַּשְׁמִיּוּת
° 1, גִּשְׁ-, — כמו גַּשְׁמוּת: כי אין שום אדם שיערוך וידמה אליו יתב' וכו' כי לא ימצא להם שום ערך עמו לגשמיותם (דרך אמונה, אברהם ביבאגו א א). תנועות היסודות אל מקומותיהם הטבעיים בצורותיהם המתחלפות לא בגשמיותם או חמריהם המשותפים (אמונה רמה א א). נתלבשו (עזא ועזאל) בכח זה האויר אשר עלינו ונתגשמו גשמיות בני אדם ממש (עמה"ש, קרית ארבע טז). להיותי עדיין זכת האיכות ודקת הרוחניות ולא היה עדין מבא אל הגשמיות להתהות בי (ר"מ אלשיך, משלי ח ל). כי כוונת המצוה סוד שמו ית' ולולי זה אין דביקות מגשמיות הפעולה להרוחניות (הקד' של"ה).
1 קריאת הספרדים: גִּשְׁמִיּוּת, גימל חרוקה.