°, פ"ע, עת' יִגְשֹׁם, — האמין שהאלוה הוא גֶּשֶׁם: זה תמים עם אלהיו באמונה פשוטה מבלי עמק וחריפות זה יגשום בתומו וזה יטפל בקבלה וזה בפלוסופיא (אבן בחן לה).

— נִפע', °נִגְשַׁם, — נהיה גשם, גוף: שאין אנחנו יודעים איך נגשם הענין עד ששב דבור וקרע את אזנינו (כוזרי א פט).  ובעקבותם (של ספרי הקדש) נגשמה האלהות (שם ד).  כי זה מקרה פשוט וזה מקרה נגשם (שרשי ריב"ג, דמה).  הנה הטפה הנ"ל וכו' צריכה להתלבש בלבוש דק כדי לרדת למטה ואמנם היא בעצמה אינה נגשמת ונתעבה מכמו שהיתה למעלה (מהרח"ו, עה"ח ו ה).

— הִפע', °הִגְשִׁים, — עשהו גשם, גוף, החליט ואמר עליו שהוא גוף: כי הדחק הביאנו להגשים הבורא יתברך ולספר אותו במדות הברואים (חו"ה, היחוד י).  האזהרה מעבוד אלהים אחרים ומעשות פסל ותמונה ותבנית וכללו של דבר מהגשים אותו (כוזרי א פט).  הדוחק הביאנו להגשים הבורא וכו' כדי לשער ענין שיכנס מציאות הבורא יתברך בנפשות (מ' אלדבי, ש"א א א).

— הָפע', °הָגְשַׁם, הֻגְשַׁם, מוּגְשַׁם, — כמו נִגְשַׁם: זוית מוגשמת אשר יקיפו ארבע זויות פשוטות נצבות (מו"נ ג טו).  ואלה מאין ספק רואים העולם ההוא האלהי בעין נסתרת ורואים צורות ראויות לטבעיהם ומה שהרגילו מספרים אותם בתבניתם אשר ראום מוגשמות (כוזרי ד ג).  צריך שתהיינה המלות והענינים כפי כח הבנת השומע כדי שיפול הדבר על לבו על דרך גשמותו המובן מן המלות המוגשמות בתחלה (מ' אלדבי, ש"א א א).  קצת אנשים יקראו העצמים בלתי מוגשמים כולם צורות בשתוף השם (ההתחלות לאלפרבי, האסיף 6).  ולכן אמר (הרמב"ם) שהמצא העולם המוגשם מלא דבר אינו נמנע אבל אפשר בחק הבורא יתברך (רלב"ג, מפעל' ה' ד ג).  והכדור המוגשם היא תמונה מוגשמת מונדת משטח אי בלי זויות (יש"ר מקנדיה, מעין גנים נה ב).

— נִתפ', °נִתְגַּשֵּׁם, — כמו נפעל, נעשה גשם: וכן ראה אותו (ישעיהו את האלהים) על כסא רם ונשא ויכונה בקדש הרוחני אשר לא יתגשם ולא יתלה בו דבר ממה שיתלה בגשמים (כוזרי ד ג).  האור העליון שנתגשם ברצון בוראו יתברך וכו' מפני שקיומם אינו בדבר המתגשם (רמב"ן שמות טז ו).  רוח אלהים הם אבל יתגשמו וילכו בתבנית איש ויצטיירו (ר' משולם בר"ש, שירה בגנות מו"נ). כי רוח הקדש נכנס בבטנה ונתגשם שם ונולד (קשת ומגן להרשב"ץ, אוצר טוב ברלינר 1881).  ירד ונתגשם לכפר על פשע וחטא אדם במיתתו (דוד נשיא, הודאת בע"ד ז).  כי מתפחדים (המלאכים) להתגשם בהתלבשם באויר התחתון הזה (משנ' חסידים, ת"ת ד).  והקב"ה עשה שיתגשמו (המלאכים אצל אברהם) ויהיו נראים אנשים בחוש הראות (תולדות יצחק להרי"ץ קארו, וירא).

— פִע', °גִּשֵּׁם, — עשהו גשם, ובהשאלה, עשה דבר רוחני גס וחמרי כמו גשם: ויזהר מאד שלא יגשם מחשבתו באהבת דבר גשמי שלא יאהב רק הדבר הרוחני המחיה והמקיים הדבר הגשמי ההוא (פלא יועץ, א"ב של צבי הירש).