°, ש"נ, —  כמו דַּאֲבָה:  וכשיראו בריחת אלו הבהמות מתחת ידיהם יעלה על לבם חמה וכעס ודאוה ויטרו איבה לבני השדים ומשטמה רבה (ר' קלוני', אגר' בע"ח ב א).  גאות אדם תשפילנו לאחרית קיקלון ודאוה, ובמה יתגאה אנוש שבע יגון ומדוה (שערי עה"ח, בנימין בר' אברהם הרופא 72).