א. דָּאָה
פ"ע, עת' יִדְאֶה, עם ו המהפך וַיֵּדֶא, — טס באויר במהירות גדולה, כמו הנשר, schweben; voler vite; fly rapidly: ישא יי' עליך גוי מרחק מקצה הארץ כאשר יִדְאֶה הנשר (דבר' כח מט). הנה כנשר יִדְאֶה (האויב) ופרש כנפיו אל מואב (ירמ' מח מ). הנה כנשר יעלה וְיִדְאֶה ויפרש כנפיו על בצרה (שם מט כב). וירכב על כרוב ויעף וַיֵּדֶא על כנפי רוח (תהל' יח יא). — °ומקור: דליָו בלוד דִּאוֹת ארבע מאות, בלבנת יון ליאות, עד יוחש אות (קרוב' לפורים, אזרח בט). — °ובינ': וכשהוא ממהר דואה על כנפי רוח (פרקי דר"א ד). שהוא עף ודואה כלומר הכרוב (ר"ש בן תבון, יקוו המים 148).
— °וכמו נע"ו: סלק מחבואים, שחים וְדָאִים, סמן לנבראים, סור מטמאים (יוצ' שבת בראש', אל נשא).