דַּאֲווֹן

*, ש"ז, —  כמו דְּאָבוֹן:  מרבה נכסים מרבה דאוון1 (אב' ב ז).



1 הביא גרסה זו רשב"צ דוראן והעיר ע"ז וז"ל:  כך הנוסחה בספר רבינו משה ז"ל ובספר צרפתים, וכן הוא במשניות שלנו והוא לשון דאגה וכו' ותרגום ביגון שאולה בדאוונא (רשב"צ דוראן ב ז).

חיפוש במילון:
ערכים קשורים