ב. דָּאָה
1, ש"נ, — עוף טורף, Gabelweihe; milan; glede : ואת הַדָּאָה2 ואת האיה למינהויקר' יא יד. — ואמר המשורר: עורב אשר קנן עלי שערי, על מה כצל ברח ועוף דאה, מדי ימותי אאלה על כי ברח ותחתיו קננה דָאָה רמב"ע, תרשיש ה. — ומ"ר °דָּאוֹת: לכן קומו צאו מתוך ההפכה להתעופף כדאות ולרוץ כצבאות מחז' אויניון, שחר' יוה"כ.
1 רק עברית. ואמרו כי נגזר השם הזה מן הפעל דאה, מפני מהירות מעופו. אך זה דחוק, מפני שמבחינה זו היה צריך לקרוא כך את הנשר. ויש אומרים שנגזר מן הפעל דוי בארמ' שמשמעתו הביט, והוא על שם שעוף זה הוא חד הראייה. וכל זה לא ברור.
2 השבעים תרגמוהו γύψ, אך הירונימוס תרגמו milvus , וכך גם רסע"ג: אלחדאה الحداة בערב', שהוא מין milvus, וכמו"כ ריב"ג: אלחדאה. — לפי דעת Vollers בערב' דהא دھا.