ב. דֹּבֶא

°, ש"ז, כנ" דָּבְאֵנוּ, — זמן הזקנה: אם פעמי רכבו כהיום אחרו, ישלח דבר פיהו וירפאנו, בו חֻדשו לנו ימי עדנה, וכן כימי בחורינו ימי דָבְאֵנוּ1 (רמב"ע, מגיד רשעת שונאיו).


1 לפי פרושם של ריב"ג ורש"י ואחרים למלת דבאך.