1, ש"נ, — שם היחיד לדבורה אחת, והיא מין זבוב גדול עושה הדבש, Biene; abeille;bee  במקור נדפס באנגלית 'bec': והיה ביום ההוא ישרק יי' לזבוב אשר בקצה יארי מצרים וְלַדְּבוֹרָה אשר בארץ אשור ובאו ונחו כלם בנחלי הבתות ובנקיקי הסלעים ישע' ז יח-יט. הדבורה הזו דבשה מתוק ועוקצה מר וכו' הדבורה הזו דובשה לבעלה ועוקצה לאחרים מד"ר דבר' א. — ומ"ר דְּבֹרִים, דְּבוֹרִים: ויסר (שמשון) לראות את מפלת האריה והנה עדת דְּבוֹרִים בגוית האריה ודבש שופט' יד ח.  וירדפו אתכם כאשר תעשינה הַדְּבֹרִים ויכתו אתכם דבר' א מד. סבני כִדְבֹרִים דעכו כאש קוצים תהל' קיח יב. המלקוט של בקר והחסום שלה והמדף של דבורים והמנפה כלים יו ז. — *ובכנ': עד שאתה אומר לי הרחק חרדלך מן דבוריי הרחק דבורך מן חרדליי שבאות ואוכלות לגלוגי חרדליי ב"ב כה:. — *ומשל: אומרים לה לצרעה לא מן דובשך ולא מן עוקצך מד"ר במד' ב. — °ומשל אחר: הדבורים בפיהם צוף אבל עקצו בצדו י"ע פרנשיס, צבי מודח 113. — וביחוד °אותם העושים דבש: במיני הדבורים וכו' לפי שבמין הזה יש ג' מינים בכוורת הא' הנקראים דבורים והוא העושה הדבש והשני הנקראים מלכי הדבורים והג' הנקראים זכרים רשב"צ דורן, מג"א, ח"י ג ד.  

*גַּז, גזים.

דְּבַשׁ. — דֹּנַג.

*זיף, זיפים. — §זִמְזוּם הדבורים.

*חלה, חלות דבש.

*כַּוֶּרֶת.

*מדף.

*נחיל של דבורים. — נֹפֶת.

עֹקֶץ, של הדבורה.

צוּף. —צִרְעָה, דומה לדבורה.

רָדָה הדבש מן הכורת.

*שעוה.— שְׁרִיקָה, °שריקת הדבורים.