א. דִּבְיוֹן
1 ש"ז, מ"ר דִּבְיוֹנִים, — זבל, צֹאת היונים: עד היות ראש חמור בשמנים כסף ורבע הקב דִּבְיוֹנִים2 בחמשה כסף (מ"ב ו כה).
1 עי' הערה שלקמן.
2 כך הקרי במקום הכתיב חרייונים, וברור הוא שזה תיקון סופרים בשביל לשון נקיה במקום השם חרי הגס ההמוני, והכונה היא לצואת היונים. אך לא נתברר מה פרושו של החלק הראשון דִּב מן המלה דביונים.