*, ש"ז, מ"ר דִּבּוּרִים — שה"פ מן דִּבֵּר, במשמ' עצם הפעולה, והמלים שיצאו מהפה, ובמשמ' צווי: שהיו נוסעין וחונין על פי הדיבור (ירוש' שבת טו יה.).  כל דבור ודבור שיצא מפי הקב"ה לטובה אפילו על תנאי לא חזר בו (ברכ' ז.).  כל דיבור ודיבור שיצא מפי הקב"ה קושרים לו שני כתרים (שבת פח:).  כל דיבור ודיבור שיצא מפי הגבורה נחלק לשבעים לשונות (שם).  שלא יהא דיבורך של שבת כדבורך של חול (שם קיג.).  כל דיבור ודיבור שיוצא מפי הקב"ה נברא ממנו מלאך אחד (חגי' יד.).  עד שלא כלו מתי מדבר לא היה דיבור עם משה (ב"ב קכא.).  כשם שהדיבור רע ליין כן הדיבור יפה לבשמים (כרית' ו:).  זכור ושמור בדיבור אחד נאמרו (ר"ה כז.).  שתיקותך יפה מדבוריך (יבמ' סה.).  כיצד היה הדיבור יוצא מפי הקב"ה (מד"ר שה"ש, ישקני).  והקב"ה ממתיק בחכו הדבור (מד"ר שה"ש, חכו).  — ובפרט הדבור האלהי, ובהרחבה, האלהות עצמה: שמכולן לא קרא הדיבור אלא למשה שנאמר ויקרא אל משה (מד"ר ויקר' א).  ולא היה הדיבור מדבר עם משה עד שתמו כל אותו הדור (שם שה"ש, התאנה).  — ותוך כדי דּבּוּר: שהתפיסו כולן בתוך כדי דיבור וכמה תוך כדי דיבור כדי שאלת שלום וכמה כדי שאלת שלום כדי שאומר שלום תלמיד לרב (נזיר כ:).  שכפרו שניהן תוך כדי דיבור (שבוע' לב.).  — °ומשל: אם הדבור כסף השתיקה זהב (משלי חכמים, דרך טובים).  עד שלא דברת הדבור אסירך וכשדברת אתה אסירו (פלא יועץ, סבלנות).  — ובמשמ' °מצוה ופקודה: ובעין יפה נעשיתי לו קבלן גמור עבור פב"פ שלוה ממנו כך וכך דינרין והוא לא נתנם לו אלא בדבורי ובמצותי שאמרתי לו תחלה תן לו ואני קבלן גמור (ר"י ברצלוני, השטרות 83).  — °ונאמן בְּדִבּוּרוֹ: עד שיגבה ממני ומן הבאים מכחי ומכל מה שימצא לנו משלם עד פרוטה אחרונה ויהא נאמן בדיבורו (שם).  — ובמשמ' °מִלָּה: כי הכפולות תאמרנה בשתי לשונות ברך ובקשה בין לבדן ובין לכל אחת ואחת בין בראש דבור בין בסוף דבור בין בתוך דבור בין בכל דבור (חכמוני, יצירה סט.).  וצרף את האותיות הפשוטות זו עם זו ויעשאן דבורים רבים (שם עג:).